מכשיר פיננסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מכשיר פיננסי (באנגלית: Financial Instrument) הוא חוזה היוצר הן נכס פיננסי של ישות אחת והן התחייבות פיננסית ו/או מכשיר הוני של ישות אחרת.

המנפיק מכשיר פיננסי יוצר התחייבות או מכשיר הוני בספריו, והמחזיק במכשיר פיננסי רושם נכס בספריו.

מכשירים פיננסיים הינם אמצעים להשגת מימון אצל הצד המנפיק.

מכשירים פיננסיים נפוצים הם:

• איגרת חוב
• איגרת חוב להמרה
• מניה
• שטר חוב
• תעודת השתתפות
• אופציה
• חוזה עתידי

[עריכה] אופציות מסוג Warrant

בספרי החברה המנפיקה יירשמו האופציות בהון העצמיאו כהתחייבות, ואילו בספרי החברה הרוכשת יירשמו האופציות כנכס. האופציות מסווגות כהון עצמי בספרי החברה המנפיקה מפני שהן אינן יוצרות מחויבות כלשהי ליציאה עתידית של מזומנים לידי החברה החברה הרוכשת. החברה המנפיקה תחליף את האופציות במניות על פי תנאי החוזה כאשר החברה הרוכשת תבקש זאת.

[עריכה] איגרת חוב להמרה

ערך מורחב – אג"ח להמרה

איגרת חוב להמרה הינה מכשיר פיננסי מורכב הכולל בתוכו שני אלמנטים: מרכיב הוני ומרכיב התחייבותי. מרכיב ההתחייבות מחושב על בסיס איגרת חוב דומה ללא מרכיב אופציית המרה למניות. המרכיב האופציונלי הוא ערך שייר. על החברה המנפיקה לפצל את תמורת ההנפקה לשני מרכיבי המשנה ולסווגם בהתאם בספריה. מנגד החברה הרוכשת מסווגת את איגרת החוב להמרה כנכס בספריה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ראה תקן חשבונאות 22 "מכשירים פיננסיים" של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות