מכתבו של מנחם מנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכתבו של מנחם מנדל

והלילה היה משריפות חַכְלִילִי
וַאֲנִי צוואה לך ניסחתי,
עַל אִגֶּרֶת קְטַנָּה, שיינה שיינדל שלי,
וּבָרוּר כִּי עִקַּר שָכַחְתִּי.

העִקָּר לך רציתי תודה להגיד,
שהיית לי בת זוג סבלנית ומכפרת,
שיינה שיינדל, שיחקנו קומדיה נצחית,
אך גמרנו אַחֶרֶת, אַחֶרֶת.

בית 8 ו-9 מתוך השיר

מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945. השיר פורסם לקראת סוף המלחמה, וקדמו לו שירים נוספים העוסקים בנושא, כשהבולט בהם הוא "מכל העמים".‏[1]

בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל יהדות אירופה, וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר היידי הידוע שלום עליכם. אלתרמן ניסח את השיר כמכתב אחרון או צוואה ששולח מנחם מנדל, גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון אירוני שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ומספיד בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "טוביה מת, ומת מוטל בן פייסי החזן... ועל שלג נח סטמפניו, קט ויחף... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (סטמפניו, גיבור הנובלה הנושאת שם זה, והילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפורים "האולר" ו"הדגל").

בהספידו את הדמויות הספרותיות שזוהו כל כך עם יהודי מזרח אירופה, ביכה אלתרמן לא רק את רצח היהודים בשואה, אלא גם את חורבן תרבותם העשירה, בייחוד תרבות היידיש, ולמעשה הספיד את העיירה היהודית הישנה, השטעטל, על אורח חייה ואנשיה.

על פי מבקרת הספרות עינת יקיר, גם שפת השיר היא רבת משמעות. במותן של הדמויות, נכחדה גם היידיש, השפה שבה הן נוצרו, והן נבראו מחדש בצלם העברית. "בשירו של אלתרמן מדברים פתאום כולם עברית, והמעבר הזה אפשרי רק במחיר מותם".‏[2]

בפרסום המקורי כלל השיר ארבעה עשר בתים, אולם בגרסה שפרסם אלתרמן כשאיגד מבחר משירי הטור השביעי בשנת 1948 השמיט את הבית העשירי וערך מספר תיקונים קלים. שבעה מתוך בתי השיר הולחנו והוקלטו בשנת 1974 על ידי שלמה ארצי לאלבום "לכל החברים מהמסע מים אל ים", אלבום שהושפע ממלחמת יום הכיפורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן אלתרמן, "מכל העמים", הארץ, 27 בנובמבר 1942
  2. ^ עינת יקיר, נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם, אתר בית אבי-חי.