מכתבים לטליה
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | דב אינדיג |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית |
| סוגה | רומן מכתבים |
| הוצאה | |
| הוצאה | ידיעות ספרים |
| תאריך הוצאה | 2005 |
| מספר עמודים | 199 |
| עורך | חגי בן ארצי |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 965-511-868-1 |
| הספרייה הלאומית | 002485234 |
מכתבים לטליה הוא ספר המתעד חליפת מכתבים בענייני אמונה, יהדות ומחשבת ישראל בין דב אינדיג, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים. הספר יצא לאור בשנת 2005 בעריכתו של ד"ר חגי בן ארצי, חברו של דב אינדיג, ובהוצאת "ידיעות ספרים". המכתבים מובאים במלואם ובעריכה מזערית.
רקע לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנערה המכונה "טליה" התכתבה עם אינדיג במשך למעלה משנתיים עד נפילתו במלחמת יום הכיפורים ב-7 באוקטובר 1973 (י"א בתשרי ה'תשל"ד).[1] בעת חליפת המכתבים היה אינדיג תלמיד בישיבת ההסדר כרם ביבנה בן כעשרים, והנערה תלמידת כיתות י"א וי"ב. חליפת המכתבים החלה לאחר שהנערה חזרה מסמינר של עמותת גשר, שהעלה לה שאלות רבות בנושאי יהדות. אביה הפנה אותה לדב, אותו פגש בשירות מילואים, לאחר שהתרשם מהשכלתו הרחבה ביהדות ובנושאים כללים. אינדיג הוא דמות בולטת גם בספרו של הרב חיים סבתו - "תיאום כוונות".
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתכתבות עסקה באמונה, השקפה יהודית ואורח החיים הדתי, בעקבות השאלות שהעלתה טליה. לדוגמה: מה הבעיה בחברה מעורבת? כיצד תיאור הבריאה בספר בראשית תואם את תיאורית האבולוציה? כיצד אפשר להאמין באלוהים אחרי השואה? למה הדתיים מונעים מהחילונים תחבורה ציבורית בשבת? למה בני ישיבות ההסדר משרתים רק שנה וחצי בצבא? מהו היחס לתנ"ך ומדרש? מהו היחס לבית המקדש? מה העניין של איסורי שבת שונים?
טליה העלתה שאלות אקטואליות כגון: האם כדאי לוותר על חצי האי סיני תמורת הסכם שלום? האם נהגה ישראל כראוי בכך שסירבה לשחרר מחבלים על מנת להציל את הספורטאים במינכן?
תשובותיו של דב שזרו את מגוון הספרות היהודית החל מהתנ"ך, מדרשי חז"ל וספרי מחשבה כמו ספר הכוזרי וכתבי הרב קוק. התשובות מגלות גם ידע כללי רב, שדב שאב מספרים רבים שקרא.
בן ארצי, שהיה חברו הטוב של אינדיג ולמד עמו בישיבה, הוא אחד משני גיבורי-משנה בסיפור. גיבורת המשנה השנייה היא חברתה של טליה, בת קיבוץ המכונה מיה. חגי, חוזר בתשובה, ייעץ לדב כיצד להשיב לטליה, והצטרף אליו בשתי פגישות שבהן הרצו השניים בפני בני כיתתה של טליה. אחת מהפגישות התקיימה בזמן השירות הצבאי של דב וחנן.
מיה הלכה שני צעדים לפני טליה בדרך לחזרה בתשובה. היא התכתבה עם המדריך חנן פורת (לימים רב וחבר כנסת) (תיעוד התכתבות של חנן פורת עם נערה אחרת מופיע בספר "את אחי / ענת אנוכי מבקש"), שמרה שבת וכשרות, ובסיום השמינית הצטרפה לגרעין נח"ל דתי, בעוד טליה המשיכה עם חבריה החילונים לשנת שירות לפני הצבא בבית שאן.
טליה העידה עד כמה היא נפתחה לעולמות חדשים שלא הכירה. היא עקבה אחרי תהליך החזרה בתשובה של חברתה, החליטה לצום ביום כיפור ואף שקלה לחזור בתשובה. הספר מסתיים במכתבה האחרון של טליה שעליו דב כבר לא הספיק לענות, משאיר סימני שאלה על המשך דרכה של טליה. לאחר תום שנת השירות שלה, חזרה טליה לחייה בקיבוץ החילוני.
חגי בן ארצי הסביר את שהניע אותו להוציא את הספר: "דב הרגיש, שיש כאן משהו בעל ערך, במכתבים הללו. פעם אמר לי: אולי נוציא איזה ספר? ראיתי בזה צוואה אישית שאני ממלאה כעת, אחרי שלושים שנה".[2]
תגובות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר דינה לוין, ראש החוג לספרות במכללת "תלפיות" בירושלים מתארת את כתיבתו של דב: "תשובותיו של דב מצטיינות בעמקות ובאינטליגנציה, בבהירות מחשבה ובניסוח קולח... התנ"ך עבורו הוא ספר חיים אקטואלי ולא רק ספרות עתיקה".[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שולחן עורך, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2005
- אביטל אינדיג, מוצש, "מכתבים לטליה" זו אני, באתר ynet, 4 באוקטובר 2011
- טל וייזל, ממלא את העגלה הריקה, באתר ערוץ 7, 26 בינואר 2012
- הרב חיים סבתו מספר על חברו הטוב דב אינדיג ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים, באתר יוטיוב, 2011
