מכתבים לצופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכתבים לצופיה
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת אסתר שטרייט-וורצל
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת עמיחי
תאריך הוצאה 1987
מספר עמודים 319
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000347374

מכתבים לצופיה הוא ספר לבני הנעורים מאת הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, שיצא לאור בשנת 1987 בהוצאת עמיחי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילי כהן היא ילדה בראשית שנות העשרה, בת יחידה ליעקב ולפורטונה (מזל) כהן, אשר עוברת אל העיר עקב עבודתו של אביה. נילי מתקשה להתרגל למעבר, ולכן מתחילה לכתוב מכתבים לבת-דודה צופיה. לפני שעברה דירה, נילי הייתה שכנה של צופיה ומשפחתה: דודה משה ודודתה מרגלית, וילדיהם צופיה, חווה, ואריק. נילי לא מצליחה להשתלב בבית הספר, היא נכשלת בלימודים ונדחית חברתית בידי שאר הכיתה. היא סובלת מהשמנת יתר, ששמה אותה ללעג בפני שאר חברי הכיתה, וגם תהליך ההתבגרות המינית מערים קשיים נוספים. כדי לנסות להתגבר על הקשיים הלימודיים, הוריה של נילי מגייסים תלמיד תיכון, ירון, כמורה פרטי. כמו כן, נילי מתנדבת להיות חונכת של ילדה מבית-הספר היסודי, דלית.

שלומית, ילדה חדשה בכיתה, נעשית חברה עם נילי. אולם, חברות זו נפסקת לאחר ששלומית רומזת שנילי היא ילדה מאומצת, מה שמעורר אצל נילי תהיות רבות. במקביל, צופיה מגלה לנילי שאמה מתה בגיל צעיר, ואילו אשתו הנוכחית של משה אביה, מרגלית, היא אמה החורגת. צופיה אומרת שאמה החורגת מתאכזרת אליה ואל אחותה חווה, ואילו רק לבנה הביולוגי, אריק, מתנהגת כיאות. לאחר שתחקרה את פורטונה בנושא, נילי מבינה כי היא אכן מאומצת. לאחר גילויים נוספים, מתברר כי אמה הביולוגית של נילי, מרים, הייתה נשואה למשה, מי שנילי חשבה שהוא דודה, והוא למעשה אביה, וצופיה וחווה אינן אלא אחיותיה.

נילי מרזה בהדרגה, והולכת ונעשית מקובלת בין חברי הכיתה. היא מוזמנת למסיבות ערב, ולאחר מכן אחד מילדי הכיתה, אלי, נעשה חבר שלה. אולם, חברות זו עולה על שרטון לאחר שנילי לא הגיעה לטיול השנתי של הכיתה, במהלכה אלי נעשה חבר של יעל. גם לאחר שמנסה אלי להתקרב בחזרה אל נילי, היא מסרבת. ירון, המורה הפרטי של נילי, דווקא מעודד מכך.

באותו זמן, משה מנסה לזכות באהבתה של נילי, מאחר שנודע לה שהיא למעשה בתו, אך היא ממאנת ומעדיפה את יעקב ופורטונה על פניו. בהדרגה, נילי מרככת את יחסיה אל אביה הביולוגי, והוא אף קונה לה במתנה תליון יקר. אולם, לאחר זמן קצר מת משה מהתקף לב. ביתו של משה נמכר, ומרגלית עוברת עם בנה אל דירה בעיר. צופיה מתחתנת עם בחיר ליבה מודי ועוברת לקיבוץ. חווה עוברת לביתם של יעקב ופורטונה, אך נותרת מצולקת נפשית מאובדן אביה. הסיפור מסתיים בלבטיה של נילי בין חברה לשעבר אלי, ובין חיזוריו של ירון, שזה עתה התגייס לצבא.

הספר כתוב בצורה של סדרת מכתבים בגוף ראשון, הממוענים מנילי אל צופיה.