מכתש רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכתש רמון
מיקום מכתש רמון
מכתש רמון
מכתש רמון
יעל על רקע הירידה למכתש רמון
יעל על רקע הירידה למכתש רמון

מכתש רמון הוא מכתש אירוזי, הגדול מסוגו בעולם, המצוי בנגב הישראלי, אחד מחמישה מכתשים בנגב, ומהווה תופעת טבע ונוף ייחודית. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון. הסברה כיום היא שהמכתש נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש. אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר. מקור השם רמון הוא "ראמאן" כינוי לרומאים שעברו באזור זה (בדרך הבשמים).

תוכן עניינים

[עריכה] הווצרות

המכתשים בנגב הינם הווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

במכתש רמון יש עושר רב של צומח וחי. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית שיגשגה החקלאות מסביב למכתשים אולם מחסור בשטחי מרעה בתוך המכתשים מנע רעיית יתר וכך השתמרה הצמחייה המקורית. לפני 20 שנה שוחררה במכתש קבוצה של פראים (חמורי בר) ומאז הם התרבו והתפשטו למקומות נוספים בנגב.

[עריכה] אתרים ותופעות במכתש

  • המצוק הצפוני - על שפתו של המצוק הצפוני הוקם מרכז מבקרים המשקיף אל עבר המכתש. המצוק הצפוני הוא תלול מאוד, עד כדי אנכי. שכבתו העליונה של המצוק עשויה סלעי גיר ודולומיט, וחלקו התחתון עשוי סלעי אבן חול רכים יותר.
  • ה"נגרייה" - מרבץ של אבנים מוארכות בגודל 10-20 ס"מ. אלו הם שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי סלע מאגמאתי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.
  • נחל ארדון - למרגלות הר ארדון, בחלקו המזרחי של מכתש רמון עובר נחל ארדון. הנחל מתחבר לנחל נקרות המנקז את המכתש.
  • קיר האמוניטים - קיר סלע, אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים (בעלי חיים ימיים בעלי יכולת שחייה, מספר זרועות ושלד חיצוני גירני). למרות האיסור, מספר אנשים הוציאו מאובנים מהקיר. הפנייה לכוון הקיר אינה משולטת בעקבות הונדליזם.
  • נחל נקרות - הנחל המנקז את מכתש רמון נקרא נחל נקרות, ואליו מתנקז גם נחל רמון. מוצא הנחל נמצא סמוך לשפתו הדרום-מזרחית של המכתש. הנחל חוצה את המכתש לרוחבו, ממשיך לעבר בסיס הסחיפה, שם הוא מתנקז אל נחל הערבה הזורם צפונה לכיוון ים המלח.

[עריכה] כרייה ושימור

במכתש רמון התבצעה שנים רבות כרייה של מחצבים: חרסית, גבס, בנטוניט (סוג של חרסית) וחול. עד שנת 1994 לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994, ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה דאז יוסי שריד, אימצה ממשלת ישראל את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה ושימור אזור המכתש.

פרויקט החלוץ של שיקום המכתש החל בשנת 1998, כאשר הקרן לשיקום מחצבות ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לשקם שבע מחצבות נטושות באזור המכתש. המחצבות היו שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת נדרשה תוכנית מיוחדת משלה. פרויקט ראשוני זה, שתוכנן על ידי אדריכלית הנוף עמית סגל, שימש כמודל תכנוני שבעקבותיו שוקמו מחצבות נוספות באזור על ידי מספר משרדי תכנון שונים. בשנת 2004 הוחלט על מהלך נוסף של שיקום פיזי רחב של שטחים חצובים ומופרים במחצבות הקאולין והחול. פרויקט השיקום שם דגש על האיזון בין שימור אקולוגי ונופי מחד ובין גישה לקהל מטיילים מאידך, והוא נחשב כפריצת דרך בתחום שמסקנותיו משמשות כבסיס לעבודות שיקום אחרות.[1]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתש רמון

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ראו את המאמר "אתרי כרייה: ספינת הדגל של השיקום" שהופיע בעיתון "גלובס" ב-5 ביוני 2008, עמוד 38. המאמר מצטט את סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים גלעד גבאי, הטוען ש"עבודות שיקום הטבע במכתש רמון משמשות כמעבדה לפיתוח שיטות ודרכים לשיקום נוף ולשיקום אקולוגי, והתובנות מיושמות בפרויקטים אחרים בארץ."
כלים אישיים
שפות אחרות