מכתש רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 30°36′09″N 34°50′08″E / 30.602458°N 34.835587°E / 30.602458; 34.835587

מכתש רמון
מיקום מכתש רמון
מכתש רמון
מכתש רמון
מראה כללי של מכתש רמון
יעל על רקע הירידה למכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם. הוא מצוי בישראל ומהווה אחד מחֲמֵשֶׁת המכתשים, שבנגב. נופו של מכתש רמון הוא ייחודי. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון.

אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. במזרח, מחולק המכתש על ידי הר ארדון לשתי בקעות: בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו של המכתש מנוקז על ידי נחל רמון, שנקרא בערבית "ואדי א-רוּמאן", משום שרומאים עברו באזור זה, בדרך הבשמים.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסברה כיום היא שהמכתש נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

ככלל, המכתשים בנגב נוצרו באופן לא פשוט. שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

בשלב הראשון הורבדה בראש הקמר אבן חול. אחריה הצפת ים טתיס הביאה להרבדת סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט. נסיגת הים והתרוממות יצרה סידוקים ברום הקמר. הצפה נוספת של ים טתיס הקדום הביאה להיקוות מים בסדקי ראש הקמר. המים החלו להתנקז החוצה כשהם חוצבים נחל בדרכם החוצה - נחל רמון. יחד עם התנקזות המים סחפו איתם הנחלים את שכבות הסלע מרום הקמר וחשפו כאן שכבות סלע קדומות יותר.

במכתש רמון יש עושר רב של צומח וחי. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית שיגשגה החקלאות מסביב למכתשים אולם מחסור בשטחי מרעה בתוך המכתשים מנע רעיית יתר וכך השתמרה הצמחייה המקורית. לפני 20 שנה שוחררה במכתש קבוצה של פראים (חמורי בר) ומאז הם התרבו והתפשטו למקומות נוספים בנגב.

אתרים ותופעות במכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז המבקרים – על שפתו של המצוק הצפוני הוקם מרכז מבקרים המשקיף אל עבר המכתש. המצוק הצפוני הוא תלול מאוד, עד כדי אנכי. שכבתו העליונה של המצוק עשויה סלעי גיר ודולומיט, וחלקו התחתון עשוי סלעי אבן חול רכים יותר.
  • המִנְסָרָה (גם הנגרייה) – מרבץ של אבנים מוארכות בגודל 10-20 ס"מ. אלו הם שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי סלע מאגמאתי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.
  • נחל ארדון – למרגלות הר ארדון, בחלקו המזרחי של מכתש רמון עובר נחל ארדון. הנחל מתחבר לנחל נקרות המנקז את המכתש. בקירות הנחל ניתן לראות דייקים, ושכבות סלע וחול אדמדם.
  • קיר האמוניטים – חלק ברכס הדרומי של מכתש רמון, שבו טבועים מאובנים של אמוניטים (בעלי חיים ימיים בעלי יכולת שחייה, מספר זרועות ושלד חיצוני גירני) בגדלים שונים. קיר האמוניטים הוא שכבה גאולוגית שהושקעה בים והתרוממה למצבה הנוכחי (זווית של כ-45 מעלות) כחלק מהפעילות הגאולוגית שגרמה להיווצרות המכתש. הקיר הוא אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים. למרות האיסור, מספר אנשים הוציאו מאובנים מהקיר. הפנייה לכוון הקיר אינה משולטת בעקבות ונדליזם.
  • נחל רמון – הנחל המנקז את רובו של מכתש רמון. הנחל זורם מקצהו המערבי של המכתש לרגלי הר רמון, לאורך ציר הקמר הסחוף, כמעט לכל אורכו, יוצא דרך שער סלע בשפתו הדרום-מזרחית של המכתש, ונשפך לנחל נקרות.
  • עין סהרונים - באפיקו של נחל רמון, לפני יציאתו של המכתש, נובע עין סהרונים. באזור המעיין צמחייה רבה, אך למעיין ספיקה לא סדירה, ורוב ימות השנה זהו אזור של מי תהום גבוהים בלבד.
  • חאן סהרונים - אכסניית דרכים נבטית, אחת מתחנות דרך הבשמים, על גבעה ליד עין סהרונים.
  • הר ארדון - הר משאר בשפתו המזרחית של המכתש, שמפריד בין בקעת מחמל שמצפונו, לבקעת ארדון שמדרומו. קמר מחמל לאורכו חתור המכתש, מתפצל במזרחו לשני קמרי משנה. הסחיפה לאורך ציר הקמר חתרה את הבקעות מצפונו ומדרומו, והשאירה את הר ארדון ביניהם, בתהליך שמכונה "היפוך תבליט".

כרייה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכתש רמון התבצעה שנים רבות כרייה של מחצבים כגון: חרסית, גבס, בנטוניט (סוג של חרסית) וחול. עד שנת 1994 לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994, ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה דאז יוסי שריד, אימצה ממשלת ישראל את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה ושימור אזור המכתש.

פרויקט החלוץ של שיקום המכתש החל בשנת 1998, כאשר הקרן לשיקום מחצבות ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לשקם שבע מחצבות נטושות באזור המכתש. המחצבות היו שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת נדרשה תוכנית מיוחדת משלה. פרויקט ראשוני זה, שתוכנן על ידי אדריכלית הנוף עמית סגל, שימש כמודל תכנוני שבעקבותיו שוקמו מחצבות נוספות באזור על ידי מספר משרדי תכנון שונים. בשנת 2004 הוחלט על מהלך נוסף של שיקום פיזי רחב של שטחים חצובים ומופרים במחצבות הקאולין והחול. פרויקט השיקום שם דגש על האיזון בין שימור אקולוגי ונופי מחד ובין גישה לקהל מטיילים מאידך, והוא נחשב כפריצת דרך בתחום שמסקנותיו משמשות כבסיס לעבודות שיקום אחרות.‏[1]

החי במכתש רמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי החיים במכתש רמון הינם בעלי חיים אשר מותאמים למדבריות. במכתש רמון חיים נחשים, לטאות וכמו כן בעלי חיים גדולים כגון דורסי יום, יעלים שנוטים גם להיכנס לשכונות של העיר עצמה, פראים שהובאו בשנות השישים והתרבו בהצלחה במכתש, תן זהוב, זאב מצוי, צבוע מפוספס, שועל מצוי, שועל הנגב, צבי הנגב וגם מספר ממש קטן של נמרים שלא ידוע אם הינם נמצאים עוד בתחומי המכתש.

מפת המכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת המכתש

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה בנחל נקרות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו את המאמר "אתרי כרייה: ספינת הדגל של השיקום" שהופיע בעיתון "גלובס" ב-5 ביוני 2008, עמוד 38. המאמר מצטט את סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים גלעד גבאי, הטוען ש"עבודות שיקום הטבע במכתש רמון משמשות כמעבדה לפיתוח שיטות ודרכים לשיקום נוף ולשיקום אקולוגי, והתובנות מיושמות בפרויקטים אחרים בארץ."

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של מכתש רמון
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של מכתש רמון

קיר האמוניטים[עריכת קוד מקור | עריכה]