מכת דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מים הופכים לדם, ציורו של ג'יימס טיסו

על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת דָּם היא המכה הראשונה מבין עשר מכות מצרים בסיפור יציאת מצרים. במכה זאת, כל מקורות המים של המצרים הפכו לדם.

תאור המכה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סירוב פרעה לשלוח את עם ישראל, הנחה אלוהים את משה להפוך את המים לדם:

Cquote2.svg

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. [...] וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.

Cquote3.svg
ספר שמות, פרק ז', פסוקים י"ט-כ"ד

רש"י מביא מן המדרש, שהטעם לפתיחת סדרת המכות במכת דם, הוא משום שהיאור היה האליל של מצרים, וכאשר השם נפרע מעם הוא נפרע תחילה מאלוהיו.

החרטומים של פרעה הצליחו גם כן לבצע את המכה, והיא לא השפיעה על פרעה.

על פי מדרשי חז"ל, לעם ישראל היו מים ולא דם, וגם אם מצרי שתה מים מכוסו של יהודי, הם הפכו לדם. לעומת זאת, אם המצרי היה משלם ליהודי עבור מים, הם לא היו הופכים לדם[1], ועל פי חז"ל בדרך זו, העשירו ישראל ממכת דם.

האם פגעה המכה גם בעברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רבי אברהם אבן עזרא, פשוטם של המקראות מורה כי המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים, פגעו במידה דומה בין במצרים ובין בעברים‏[2]. אך הרמב"ם חולק על דעתו וסבור כי פשוטם של המקראות מורה שגם שגם במכות דם וצפרדע, שחין וארבה, לקו המצרים בלבד ולא העברים. לגבי מכת כינים, נוקט הרמב"ם שגם במושבות העברים הופיעו הכינים אך לא ציערו אותם‏[3].

מקבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפפירוס איפוור מהמאה ה-13 לפני הספירה, כנראה העתק ממקור קדום יותר, המספר על סדרת אסונות ומרד עבדים, ניתן למצוא מקבילה למכת הדם: ""אכן, הנהר הוא דם, אך עדיין אנשים שותים ממנו. אנשים נרתעים מבני אדם וצמאים למים"[4]. יש הרואים בסיפור זה רטרוספקטיבה של מכת הדם המקראית.

שומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מיתוס שומרי שפיענח שמואל נח קרמר, גנן בשם שֻכַּלְליטֻדַ בעל את האלה אִינַנַ שנרדמה בגנו. האלה הנזעמת הענישה את שומר בשלוש מכות שהראשונה בהם היא מילוי בארות הארץ בדם
"אִינַנַ, בגלל ערוותה, מה עוללה!
כל בארות הארץ דם מילאה,
כל הבוסתנים והגנים בארץ רוו דם.
ויהי בבוא העבדים לקושש עצים, לא שתו אלא דם,
ויהי בבוא השפחות למלא מים, לא מילאו אלא דם."
[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש רבה פרק ט פסוק י"א בשם רבי אבין הלוי
  2. ^ ראו: אבן עזרא (הארוך), שמות ז, כד. דבריו אלו עומדים בסתירה למדרשי חז"ל במספר מקומות, והם זכו להתייחסות שלילית עוד בתקופת הראשונים, ראו על כך אצל: י"ל קרינסקי, קרני אור על ה"אבן עזרא", בחומש "מחוקקי יהודה".
  3. ^ רמב"ם, פירוש המשניות למסכת אבות פרק חמישי, משנה ד.
  4. ^ פפירוס איפוור
  5. ^ ש.נ. קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, פרק י"א. טקסט מלא באנגלית (פרק 12)


עשר מכות מצרים

דםצפרדעכיניםערובדברשחיןברדארבהחושךבכורות