מלאכת מלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה משתמשת בקרש כביסה, עליו משפשפים את הבד עם מים כדי להוציא את הלכלוך, ואישה סוחטת מים מתוך הבד. שתי הפעולות האלו קשורות במלאכת מכבס.
חומרי ניקוי, "לכביסה יותר לבנה".

מְלֶאכֶת הַמְּלַבֵּן היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, ביום טוב וביום כיפור, שעיקרה ניקוי הצמר לאחר גזיזתו והפיכתו ללבן על מנת שיוכל לשמש כחומר גלם לבגדים. במלאכת המשכן היה שימוש במלאכה זו כשלב בהכנת יריעות המשכן, הפרוכת ובגדי הכהונה. פעולת הליבון נעשית על ידי שטיפה מסיבית להסרת הלכלוך הדבוק בצמר, ושימוש במלבין לחיזוק הגוון הלבן.

תולדה של מלאכה זו היא מלאכת מכבס. להבדיל ממלבן שהוא תיקון והלבנת חומר הגלם עצמו, מכבס הוא הסרת לכלוך חיצוני שדבק בבגד תוך החזרת את צבעו האמיתי[1]. ההבדל בין האב לתולדה הוא שמלאכת מלבן שייכת רק בהלבנת הבגד ונעשית בכל אמצעי שרגילים להלבין בעזרתו, ואילו כיבוס שייך בין בהחזרת הבגד לצבע לבן ובין לשאר צבעים.

אב - מלאכת מלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור מלאכת מלבן, הוא בכל דבר שקלקל את מראית הבגד והיה דבוק ומובלע בבגד, ואפילו במים, אם הם נחשבות ללכלוך לגבי בגד זה, כך למשל בגד שנפלו עליו טיפות מים באופן שהם מקלקלות את מראית הבגד, דבר שמצוי בעיקר בבגד חדש, המנערו חייב משום מלאכת מכבס.

תולדה - מלאכת מכבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכת מכבס שייכת כאשר ישנו לכלוך שבלוע בבגד. ישנם חומרי גלם רכים כדוגמת צמר הסופחים לכלוך לתוכם בקלות ולגביהם גם הרטבת הבגד בלא שפשוף אסורה, משום שהיא מועילה להוציא לכלוכים שבלועים בבגד. אך בבגד עור הרטבה מותרת, משום שמוציאה רק לכלוך שעל גבי הבגד, אך אינו בלוע בתוכו. ורק שפשוף נאסר.

כאשר הבגד נקי נחלקו הראשונים האם יש איסור בשטיפתו. לדעת ספר התרומה והרמב"ם כאשר הבגד נקי - אין איסור להשרותו במים. אולם, לדעת רבנו תם גם כאשר אין על הבגד לכלוך מסוים, יש ניקוי מסוים בשרייתו במים, והעושה כן עובר על מלאכת מכבס.

אם הוא מרטיב את הבגד בעזרת מים שאינם נקיים, הדבר מותר, משום שהבגד רק מתלכלך בכך, ולא מתנקה. ועל כן מותר לנגב את הידיים במגבת.

דרך הכיבוס היא דווקא בלכלוך שדבוק ומובלע בבגד, אבל אדם המסיר נוצה מבגדו אינו עובר על כיבוס אלא על איסור מוקצה אם הוא מסירם בידו ולא בנפיחה בפיו. מסיבה זו, לכלוך גס ועבה שנדבק לבגד ומסירו בידו או בשפשוף שני צידי הבגד כשהוא אוחז בצד החיצוני של הבגד בצורה שאינה בדרך כיבוס, מותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנוחת אהבה חלק ב', פרק יב.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.