מלאלה יוסופזאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלאלה יוספזאי
מלאלה יוסופזאי (שנייה מימין) בפגישה עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אשתו, מישל ובתם מאליה (אוקטובר 2013)

מלאלה יוסופזאי (פשטו: ملاله یوسفزۍ, תעתיק מדויק מלאלה יוספזיי; 12 ביולי 1997[1]) היא תלמידת בית ספר מהעיר מינגורה ממחוז סוואט, ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן. היא ידועה בזכות פעילותה למען זכויות נשים בעמק סוואט, שם אסרו אנשי ארגון הטאליבן, לעתים, על נשים ללמוד בבתי ספר.‏[2] ב-2013 הוענק ליוספזאי פרס סחרוב לחופש המחשבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאלה נולדה ב-12 ביולי 1997. היא נקראה "מלאלה", שם שמשמעותו "מוכת יגון", על שמה של מללה ממייוואנד, משוררת פשטואית ולוחמת.‏[3] שם משפחתה, יוסופזאי, הוא שמו של שבט פשטוני גדול שדומיננטי בעמק סוואט בפקיסטן, שם נולדה וחיה יוסופזאי. מלאלה מתגוררת במינגורה עם הוריה ויש לה שני אחים.

יוסופזאי עוצבה במידה רבה על ידי אביה אליו היא קרובה מאד, זיודין יוסופזאי, משורר, בעל בית ספר ופעיל חינוכי בעצמו, המפעיל רשת של בתי ספר. כילדה הצהירה כי היא רוצה להיות רופאה, אך מאוחר יותר עודד אותה אביה להפוך לפוליטיקאית.

בתחילת 2009, בהיותה בת 11, התפרסמה יוסופזאי בזכות בלוג שכתבה עבור רשת השידור BBC בו היא מתארת את חייה תחת שלטון הטאליבן, נסיונותיהם להשתלט על העמק ודעותיה אודות חינוך לנערות.‏[4] בקיץ שלאחר מכן ערך הניו יורק טיימס[5] סרטון תיעודי על חייה עת השתלט הטאליבן על האזור, השתלטות שהגיעה לשיאה בקרב השני של סוואט.‏[6] יוסופזאי החלה להיות מוכרת ונתנה ראיונות בטלוויזיה וכתבי עת. היא הייתה מועמדת לפרס השלום הבינלאומי לילדים וזכתה בפרס השלום הלאומי לנוער, שנקרא מאוחר יותר על שמה.‏[2]

ב--9 באוקטובר 2012 נורתה יוסופזאי על ידי איש טאליבן חמוש עת חזרה לביתה באוטובוס מבית הספר.‏[7] כדור אחד פגע בראשה, בצווארה ובכתפה. במהלך הימים הראשונים לאחר הפגיעה הייתה יוסופזאי מחוסרת הכרה ובמצב קשה. ב-15 באוקטובר הוטסה יוסופזאי לבריטניה עבור המשך הטיפול. היא החלימה במהירות ושבה לפעילות. קבוצה של 50 אנשי דת מוסלמים פרסמה פתווה נגד המתנקשים בחייה של יוסופזאי.‏[8]

ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, פתח עצומה באו"ם[9] על שמה של יוסופזאי, תחת הסלוגן "אני מלאלה", הקוראת לכך שכל ילדי העולם ילמדו בבתי ספר עד שנת 2015. בראון אמר כי ימסור את העצומה בנובמבר לנשיא פקיסטן, אסיף עלי זרדרי.

קבלה בפקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלתה של יוסופזאי בפקיסטן לא הייתה כה נלהבת. חומה יוסוף, בעל טור בעיתון הפקיסטני "Dawn", מנה שלוש טענות עיקריות מצד מבקריה של יוסופזאי בפקיסטן: פרסומה מדגיש את ההיבט השלילי ביותר בפקיסטן, אלימות הקיצונים. הקמפיין החינוכי שלה מושפע מעקרונות מערביים. ואחרון, הערצת המערב אליה היא צבועה שכן היא מתעלמת ממצב קורבנות אחרים לאלימות שגם הם חפים מפשע, כמו נפגעי הפצצות כלי הטיס הבלתי מאוישים האמריקאים. העיתונאי אסד באיג תיאר אותה כמי שמצדיקה את תאוריית "משא האדם הלבן" של הקולוניאליזם והאימפריאליזם המערבי. גורמים קיצוניים יותר בתקשורת הפקיסטנית אף תארו את יוסופזאי כ"מרגלת של ה-CIA".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Memmot, Mark (9 October 2012), "Taliban Say They Shot Teenaged Pakistani Girl Who Exposed Their Cruelty" NPR. Retrieved 15 October 2012.
  2. ^ 2.0 2.1 "Malala Yousafzai: Portrait of the girl blogger" BBC News. 10 October 2012. Retrieved 11 October 2012.
  3. ^ [tribune.com.pk/story/322054/bacha-khans-philosophy-of-non-violence-and-benazir-bhuttos-charisma-inspires-malala "Bacha Khan’s philosophy of non-violence and Benazir Bhutto’s charisma inspires Malala"] The Express Tribune. 16 January 2012. Retrieved 11 October 2012.
  4. ^ "Diary of a Pakistani schoolgirl" BBC News. 19 January 2009. Retrieved 11 October 2012.
  5. ^ Adam B. Ellick (2009) Class Dismissed (documentary). The New York Times. Retrieved 11 October 2012.
  6. ^ "Pakistani girl, 13, praised for blog under Taliban" BBC News. 24 November 2011. Retrieved 11 October 2012.
  7. ^ אי-פי, הטליבאן ירה בבת 14 הלוחמת למען זכויות נערות בפקיסטאן, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012
  8. ^ Jon Boone (12 October 2012). "Malala Yousafzai: 'fatwa' issued against gunmen" The Guardian. Retrieved 12 October 2012.
  9. ^ [educationenvoy.org "A World At School"] Retrieved 15 October 2012.