מלגשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלגשית (Malgache, Malagasy)
מדינות בהן מדוברת: מדגסקר, מאיוט
סך כל הדוברים: בערך 20 מיליון
דוברי שפת אם: בערך 20 מיליון
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: אוסטרונזית
מלאיו-פולינזית
בורנאו-פיליפינית
בריטו
מלגשית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: מדגסקר
גוף מפקח: האקדמיה המלגשית
ראו גם: שפהרשימת שפות

מלגשית (malagasy; צרפתית: malgache) היא השפה הרשמית של מדגסקר, ומדוברת גם על ידי מיעוט בקומורו, ראוניון ומאיוט. סך כל הדוברים בה הוא כ-17 מיליון. המלגשית שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות והיא במבחינה גאוגרפית, השפה הכי מערבית במשפחה זו ובשפות המלאיו-פולינזיות המהוות את רוב רובן של השפות האוסטרונזיות.

השפה הספרותית נגזרת בעיקר מהניב של התת-קבוצה האתנית המלגשית מרינה.

לפי מקורותיה, משתייכת השפה המלגשית לקבוצת ה"באריטו המזרחי" שבענף השפות הקרוי "באריטו הגדול". ענף שפות אלו מדובר בקלימנטן, החלק האינדונזי של האי בורנאו, באזור הנקרא כעת בנג'מסין והכולל את השפות מא'אניאן, (הנחשבת הכי קרובה למלגשית) סמיהים, דוסון דייה, והמדובר גם על ידי "נוודי הים" באג'או. באזור הנזכר השפה השלטת היא המלזית, השייכת לענף אחר של השפות המלזו-פולינזיות. המרחק הגאוגרפי בין דוברי המלגשית ובין דוברי שאר השפות המקרובות אליה באינדונזיה הוא כ-7000 ק"מ. המלגשים הגיעו מאיי דרום מזרח אסיה לאי מדגסקר, בדרך הים, לפי השערות שונות, בסביבות 450 או 700 אחה"ס.

השפה המלגשית מדוברת גם באי מאיוט בכעשרים כפרים ושמה שם "קיבושי" או "בושי" (בפי רוב תושבי מאיוט -"שיבושי")

השפה המלגשית כוללת מעל 20 גרסאות מקומיות, הקרויות בדרך כלל "ניבים". מבחינה לקסיקלית, מעל 90% מאוצר המלים המסורתי של השפה המלגשית מקורו הוא אוסטרונזי. השאר - ממקור באנטו, סואהילי-ערבי וסנסקריטי. השפה שאלה גם מלים חדשות מצרפתית ומאנגלית. בדרך-כלל המלים השאולות משפות אלה הן בשימוש בעיקר בתחומי פעילות מסוימות. למשל, המלים ממוצא באנטו משמשות בעיקר את תחום גידול הבקר (מלים כמו omby, ondry, akoho). מלים ממוצא סואהילי משמשות יותר בתחום המסחר, לוח השנה והגדת העתידות. (alahady, adaoro, sikidy). המלים השאולות העתיקות ביותר הן אלה מהסנסקריט (למשל, tsara, soa, sahaza, sandry, sisa, hetsy), שעברו למלגשית עקב שכנות בעבר, במהלך האלף הראשון אחה"ס, עם ימאים מלזים שהשתמשו בהן. דוברי המלזית היו בין הראשונים בדרום מזרח אסיה שהושפעו על ידי תרבויות הודיות.

הכתב המודרני של השפה המלגשית באלפבית הלטיני נקבעה בשנת 1823 בצו מלכותי בעקבות הסכמה בין המלך ראדאמה הראשון ובין מיסיונרים בריטים שהביאו לארץ את הדפוס. אומץ העקרון של סימונן של העיצורים כמו באנגלית וזה של התנועות כמו בשפות הלטיניות. קודם לכן כמה ממלומדי הממלכה השתמשו כבר בגרסה של האלפבית הערבי "סוראבה", "הכתב האצילי", שהתפתח בדרום-מזרח האי.

למרות שמקור השפה המלגשית הוא בשטחי אינדונזיה, אין להסיק מכך באופן אוטומטי שנכתבה אי פעם בכתב המלזי העתיק שהשתמש באלפבית ממקור הודי .

לשפה המלגשית אוצר מלים עשיר מאוד (כמה ממילוניה כוללים מעל 60,000 מלים). זאת מאפשר לה ביטוי מדויק של מושגים מופשטים, שירה ודימויים. הבעיה העיקרית של השפה היא מאגר מצומצם מדי להבעת מושגים מתחום המדע והטכניקה.

דוגמת טקסט בשפה המלגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסעיף הראשון של הכרזת זכויות האדם

Teraka afaka sy mitovy zo sy fahamendrehana ny olombelona rehetra. Samy manan-tsaina sy fieritreretana ka tokony hifampitondra am-pirahalahiana

במאה ה-19, השפה המלגשית שאלה מספר גדול של מלים מן השפות האירופיות, במיוחד מאנגלית וצרפתית.

הגײת השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט באלפבית סוראבה

בשפה המלגשית קײמים טקסטים כתובים ככל הנראה החל מהמאה ה-15. כשהצרפתים הקימו את פור-דופן (Fort-Dauphin) במאה ה-17 הם מצאו שהתושבים התשמשו בכתב ערבי-מלגשי הידוע בשם "סוראבה".

האלפבית "סוראבה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב סוראבה" או "ע'גמי" שימש במיוחד בטקסטים של אסטרולוגיה ומגיה. כתב היד העתיק ביותר הידוע באלפבית "סוראבה" הוא מילון קצר מלגשי-הולנדי מתחילת המאה ה-17, שפורסם לראשונה על ידי גבריאל פארן. עם זאת כתב סוראבה היה בשימוש בחוף הדרום-מזרחי של מדגסקר עוד מהמאה ה-15.

מקור המילה "סורא-בֶה" הוא המלים "סוראטרה" = "לכתוב" ו "בה"= "גדול" ומשמעותו "הכתב הגדול" או "הכתב האצילי". המילה "סוראטרה" מקורה במילה "סוראת" מהשפות המלאית והג'וונזית, שמובנה "מכתב", "כתוב", "דואר". על כן משערים כי הכתיבה הונהגה במדגסקר בהשפעה "אינדונזית", ייתכן מאוד ג'אװאית. קיימים אפיונים משופים לכתב סוראבה ולאלפבית "פגון" שהוא הגרסה הג'וונזית של האלפבית הערבי: למשל שלוש נקודות מעל לאותיות הערביות "דא" ו"טא" בשביל עיצורים כפופים מיוחדים שבשפה הג'אװאית. יש סבורים משום כך שהמלגשים למדו את הכתב הערבי של הג'אװאים. אם נכון הדבר, תהליך זה התקײם במהלך מגעים שנמשכו אחרי תקופת ההגירת ה"אינדונזים" למדגסקר. כעדות לכך מובאות דוגמאות של מלים מלגשיות מסוימות העשויות לתמוך בקיומם של מגעים מתמשכים עם המלזים ועם הג'אװאים גם בתקופה שבה התחזקה השפעת האסלאם בשטח אינדונזיה היום. למשל, המילה המלגשית sombidy (סומבידי) שמובנה "לשחוט (בעל חיים)" באה מהמלזית "sembelih" (סמבליה) - שמשמעותה לשחוט בעל חיים לפי כללי הפולחן המוסלמי ושמקורה במלים "בסמיללאה" (בשם אללה) שאומרים אותם בעת השחיטה המוסלמית. המילה המלגשית אינה באה ישירות מערבית, שיש לה מילה אחרת עבור "לשחוט", אלא מאינדונזיה בתקופה של התחזקות האסלאם בה.

הנהגת האלפבית הלטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך רדאמה הראשון, המונרך המלומד הראשון של בני מרינה, למרות ששלט היטב במסורת הכתב סוראבה, החליט להחליפו באלפבית לטיני כעצתו של המיסיונר דייויד ג'ונס והזמין את חברת המיסיון הפרוטסטנטית מלונדון להקים באי בתי ספר וכנסיות.

לשפה המלגשית מסורת עשירה של נאומים ,סיפורים ואגדות. היצירה העממית המפורסמת ביותר היא "איבוניה", פואמה אפית על גיבור בעל אותו השם.

הספר הראשון שהודפס במלגשית היה ספר "כתבי הקודש" (ה"ביבליה" הנוצרית), כלומר התנ"ך בגרסה הנוצרית והברית החדשה שתורגם למגלשית בשנת 1835 על ידי מיסיונרים בריטײם שפעלו באזור הרמה של מדגסקר. טקסטים דתײם במהדורה ראשונה דו-לשונית פורסמו על ידי אטײן דה-פלאקור שהוציא לאור גם את המילון הראשון לשפה.

כיום בכתב האלפביתי המלגשי הכולל 21 אותיות - (דהינו 26 האותיות הסטנדרטיות של האלפבית הלטיני להוציא c, q , w, u, x), האות o מבטאים כמו ou צרפתי (אם כי באזורים מסוימים, במיוחד באזורי שפת הים הצפוניים, צפון-מערביים ומערביים - ייתכן גם היגוי כמו בצרפתית). לעומת זאת הצמד "ao" מבטאים קרוב ל o פשוט. ה i בסוף במלים נכתבת תמיד y. האות e מבטאים כמו é צרפתי. באשר לעיצורים ה r מבוטאית כמו r באיטלקית. ה -g הוא תמיד חזק, כבמילה "גמל". s מבטאים כמו "סמך" עברי. הצמד ts מבטאים כמו "צ" עברי.

תנועות במלגשית
אחורית מרכזית קדמית
סגורה u i
אמצעית
פתוחה a
עיצורים במלגשית
סדקי וילוני כפוף מכתשי שִנִּי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם ɡ k ɳɖʳ ɳʈʳ d t b p
מחוכך ʣ ʦ
חוכך h z s v f
מקורב l
רוטט r
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט

קישורים חיצונײם[עריכת קוד מקור | עריכה]