מלודרמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב, קביעות שגויות, קביעות כוללניות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב, קביעות שגויות, קביעות כוללניות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

מלודרמה היא סגנון תיאטרלי, הפונה לרגשות יותר מאשר לתבונה. המילה מלודרמה רומזת על שני מרכיבים שונים מהם נוצר סגנון זה: "מלו" מיוונית: מלודיה, מוזיקה, ואילו "דרם" מצרפתית: דרמה. מלודרמה היא לרוב סיפור דרמטי סטנדרטי המכיל בתוכו אלמנט או אירוע טרגי, אך שלא כבטרגדיה, במלודרמה הגיבור עשוי להצליח ולהשיג את מטרתו למרות האירוע הטרגי.

כרזה סדרת מלודרמה 1914, הסכנות של פאולין

בז'אנר זה קיימת חלוקה ברורה בין טובים לרעים (הנוכל עתיד להיענש והטובים יזכו בשכר), העלילה בו לא מפותחת או מעמיקה, אלא בסיסית ופשוטה. המלודרמה מתאפיינת לרוב באירועים הנראים מוקצנים לאדם הלא מעורב בסיפור, כגון קרב מרובה משתתפים או סצנה דרמטית בין זוג אוהבים.

המלודרמה התפתחה במאה ה-19 באירופה. יסודותיה משפיעים ומופיעים בסגנונות התיאטרון המאוחרים יותר, בקולנוע ובטלוויזיה (בעיקר באופרות הסבון) עד היום.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע, מלודרמה היא תת-ז'אנר של סרטי הדרמה, המאופיינת בכך שבמרכזה עלילה הפונה אל רגשותיו של קהל הצופים, אשר לעיתים קרובות תעסוק בהתמודדות עם המשברים של רגשות אנושיים, מערכות יחסים (בין אם רומנטיות ובין אם לאו) כושלות, מצבים משפחתיים מתוחים, טרגדיה, מחלה, נוירוזות, או קשיים רגשיים ופיזיים. סרטים אלו בדרך כלל תלויים בהתפתחותה של דמות סטריאוטיפית ובתמות רגשניות מאוד.

גיבור או גיבורת הסרט המלודרמטי מוצג כשהוא סובל מלחצים חברתיים איומים, הדחקה, פחדים, אירועים בלתי סבירים או קשיים עם חברים או מאהבים, במקום העבודה, בתוך המשפחה או בקרב הקהילה בה הוא חי.

לעיתים, העלילות של סרטי המלודרמה אינן מציאותיות (עד כדי זלזול באינטליגנציה של הצופים), מלאות פאתוס, כוללות סיפורים רומנטיים מעושים ומופרכים, והדמויות סטראוטיפיות ומוגזמות.

בשנות ה-50, במאי סרטי המלודרמה הבולט בהוליווד היה דאגלס סירק, אשר עבד עם רוק הדסון בסרטים "נכתב ברוח" "השיגעון הנפלא","אינטרלוד" ו"כל שהשמים מרשים" -ארבעה מהסרטים הבולטים ביותר בז'אנר.

בשנות ה-90, סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה מלודרמטיות פנו לקהל של נשים אמריקאיות, על ידי הצגתן של ההשפעות של אלכוהוליזם, אלימות במשפחה, אונס וכדומה. סרטה של אנג'ליקה יוסטון משנת 1999 "אגנס בראון" הוא סרט טיפוסי של ז'אנר זה.

במאי הקולנוע סידני לומט אמר בדיון על סרטו "לפני ששטן ידע" כי: "בדרמה הכתובה היטב, הסיפור נובע מתוך הדמויות, ואילו הדמויות במלודרמה הכתובה היטב - נובעות מתוך הסיפור".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.