מלווה מלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מְלַוֶּה מִלְכָּה היא סעודה שנוהגים, על פי ההלכה, לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלוים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".

מרבית היהודים האורתודוקסים כיום, אינם מקפידים על מנהג זה.

מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית", כלומר למרות שהוא שָׂבֵע (שבת קיט, ב).

הסעודה נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים [1].

במקורות מוקדמים מופיעה אגדה על עצם ה"נסכוי" (או "עצם הלוז") אשר איננה ניתנת להשמדה, וממנה קם הגוף בתחיית המתים. העצם ניזונה רק מהנאכל בסעודת מלווה מלכה. ההסבר לשני הדברים הנ"ל נובע זה מזה מכיוון שהמוות נגזר כתוצאה מאכילת עץ הדעת על ידי אדם הראשון, ומכיוון שעצם זו ניזונת רק ממלווה מלכה, היא לא ניזונה מעץ הדעת.

בשם האר"י (רבי יצחק לוריא) נאמר, שהנשמה היתרה המלוה את האדם בשבת, אינה עוזבת אותו עד אחרי סעודת מלווה מלכה. מטעם זה נהגו רבים שלא לעשות מלאכה ולא להחליף את בגדי השבת עד אחרי הסעודה.

המנהג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדרין מכינים לסעודת מלווה מלכה תבשיל מיוחד. הידור זה מבוסס על המסופר במסכת שבת על בני ביתו רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת- הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.

בין הפוסקים ישנה מחלוקת לגבי היקף סעודה זו. יש שאמרו שאפשר להסתפתק במיני עוגות ויש שאמרו שחובה לאכול בה לחם משום ששמה היא "סעודת" מלווה מלכה. הגר"א מצדד בדעה השנייה המחייבת לאכול דווקא לחם.

נהוג לשיר בסעודת מלווה מלכה את הזמירות: אליהו הנביא, המבדיל בין קודש לחול, אמר ה' ליעקב, במוצאי יום מנוחה, חדש ששוני ועוד זמירות אחרות, העוסקות בשבוע החדש, באליהו הנביא ובגאולה על ידי משיח בן דוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי סופר.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.