מלון השרון
 | |
| מיקום |
רח' רמת ים 4  |
|---|---|
| חדרים | 166 |
| בניית המלון | |
| אדריכל | זאב רכטר |
| קואורדינטות | 32°10′45″N 34°48′12″E / 32.179297°N 34.803384°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת נתניה רגילה)   מלון השרון  מצפון: __ רשפון (מועצה אזורית חוף השרון) מצפון-מזרח: __ רעננה ממזרח: __ גבעת ח"ן (מועצה אזורית דרום השרון), __ הוד השרון מדרום: __ רמת השרון, __ גליל ים (מועצה אזורית חוף השרון), __ תל אביב-יפו | |
  | |
מלון השרון הוא המלון הראשון שנבנה בהרצליה. המלון שוכן על גבעה ברכס גבעות חוף ימה של הרצליה פיתוח. הוא תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר,[1] ובו 166 חדרים. המלון כולל 25 דונמים, עם דשא וגן ובריכת מי-ים חיצונית, לצד מתחם ספא ובריכה פנימית.[2] חוף הרחצה הצמוד למלון נקרא על שמו - חוף השרון (ידוע גם בכינויו "חוף הקשתות" על שם שלוש הקשתות המוצבות בכניסה לחוף). בעליו של המלון הוא ברנרד שרייר.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסדי המלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה דה שליט ועדה דה שליט נמנים עם בוניה של המושבה הרצליה. משה היה המנהל הישראלי של חברת קהילת ציון אמריקאית, שרכשה את הקרקעות וייסדה את הרצליה. בשנת 1934 הקים וניהל את חברת "פיתוח הרצליה בע"מ" אשר פיתחה את החולות הנודדים בקרבת הים לריביירה של הרצליה, הלא היא הרצליה פיתוח. משה גייס משקיעים והקים את מלון השרון - המלון הראשון שהוקם בישראל לאחר הכרזת המדינה.
פתיחת המלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל מלחמת העצמאות התארכה בניית המלון.[1] מלון השרון נחנך בטקס חגיגי על חוף ים הרצליה. הוא נפתח רשמית על ידי חברת מלון השרון. לטקס הגיעו מאות אורחים מכל רחבי הארץ, ראשי עיריות ומועצות מקומיות ונציגי מועצות שונים. ראש עיריית ת"א ישראל רוקח נתכבד בגזירת הסרט בכניסה למלון ומסר את מפתחות הבית למנהלו הארי לוי. את החגיגה פתח יוזם המפעל משה דה שליט שציין, כי ביום פתיחת המלון מלאו 25 שנים ליסוד הרצליה.
שמו של המלון נבחר בתחרות ארצית על פי הצעתה של נערה, ונלקח מהפסוק "ואני חבצלת השרון" (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק א'). פרח החבצלת הפך לסמל המלון.
שיפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 עבר המלון שיפוץ מסיבי בסכום כולל של מיליון דולרים.[4] השיפוץ התבצע על ידי משרד אדריכלות אדית ברון, ונוהל על ידי האדריכלית הראשית גילי צורדלינג. במסגרת השיפוץ 120 מתוך 175 החדרים במלון חודשו, לראשונה הוקם במלון מתחם ספא, "שָׂרנא ספא" המתפרס על שטח של כ-750 מטרים רבועים הכולל חמישה חדרי טיפולים, בריכה מקורה ומחוממת וחדר כושר מאובזר. בנוסף נבנה אזור מיוחד על חוף הים בסמוך למלון - מתחם "הגזיבו" מועדון שיט וגלישה הנחשב למועדון הגדול בישראל.[5] המועדון כולל גלישת גלים, קייקים, חסקה, גלישת רוח ומשחקי כדור שונים.[3]
קיר קרמי של האמן שלום סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנת 1948 הוזמן האמן שלום סבא ליצור ציור קיר עבור הלובי של המלון. סבא בחר ליצור קיר קרמי שנושאו "הדייגים העליזים". ביצירה זו תיאר סבא את דמויותיהם של שלושה דייגים העוסקים במלאכת הדייג ובכך קשר בין המלון המפואר ובין הים הנשקף ממנו. האריחים הקרמיים עצמם יוצרו בסטודיו של אמנית הקרמיקה דבורה בלומנטל. הקיר, שגובהו 3 מטר ורוחבו 9 מטר, נחשף לציבור הרחב עם חנוכתו של המלון. הקיר כוסה לפני מספר שנים בלוחות גבס ועליו הודבק טפט. לאחר שהובהרה חשיבותו האמנותית והתרבותית בהתערבותם של ראש העירייה משה פדלון ואוצרת וחוקרת האמנות ד"ר גליה בר אור, נחשף הקיר באוגוסט 2022, ועבר שימור חלקי שבוצע על ידי שי פרקש ואנשי "סטודיו תכלת".[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן ציון אופז, הרצליה חזון ומעש, ההסתדרות בבנין ובפיתוח העיר, הוצאת פועלי הרצליה.
- מרדכי נאור, סיפורי הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשע"ג, 2013.
- בן ציון מיכאלי, הרצליה, ראשיתה והתפתחותה, הוצאת מלוא בע"מ.
- גליה בר אור (עורכת), שלום סבא: לגופם של דברים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003, עמ' 93-91.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלון השרון- מקליה להרצליה(הקישור אינו פעיל), באתר "המלונאים", עמ' 180–185
- מיכאל יעקובסון: סיבוב על חשיפת קיר האמנות "הדייגים העליזים" במלון השרון, באתר 'חלון אחורי', 25 בספטמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הרצליה חזון ומעש, ההסתדרות בבנין ובפיתוח העיר, עמ' 104
- ^ עירית רוזנבלום, מלון השרון: מהספא אל הגן, באתר "מגפון", 9 ביולי 2012
- ^ 1 2 ניסים קלדרון, פניו החדשים של מלון "השרון" בהרצליה פיתוח, באתר PassportNews, 8 ביולי 2012
- ^ חגית ברונסקי, סוף-סוף פיתוח: מלון השרון בהרצליה פיתוח שופץ והוסיף ספא, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2012
- ^ אודות "גזיבו", מועדון גלישה ושיט
- ^ ראו לעיל: דורון לוריא, "אל תבשרו בחוצות אשקלון, או - מזגנים עליך שמשון: גורל העבודות הציבוריות-מונומנטליות של שלום סבא", בתוך: גליה בר אור, שלום סבא: לגופם של דברים, עמ' 93-91.