מלון עדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלון עדן
חזית מלון עדן

מלון עדן הוא בניין לשימור - דוגמה לסגנון הבינלאומי באדריכלות הארץ-ישראלית בתקופת המנדט - הנמצא בפינת הרחובות הלל וההסתדרות (בניין מספר 26 ברחוב) בירושלים. בתקופת המנדט הבריטי היה "מלון עדן" אחד מבתי המלון המוכרים בעיר, וכך גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ולאחר מכן הפך לבניין משרדים בשימוש משרדי הממשלה.

תכנון והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל

מלון עדן הוקם על ידי אברהם ורוזה ליפשיץ. הזוג הפעיל בשנות העשרים של המאה ה-20 מלון בשכונת נחלת שבעה. משראו ברכה בעמלם רכשו בני הזוג חלקת אדמה במרכז העיר החדש והמתפתח של אותם שנים - המרכז שסביב רחוב המלך ג'ורג החמישי. מלאכת תכנון הבניין הוטלה על האדריכל יוחנן רטנר והבניין עוצב בתבנית הסגנון הבינלאומי שהוא סגנון באדריכלות שהושפע רבות מבית ספר הבאוהאוס שפעל בגרמניה. הסגנון, שכמרומז בשמו היה בינלאומי ואחד מעקרונותיו הבולטים היה האוניברסליות, זכה להצלחה רבה בארץ ישראל והיה סגנון הבנייה המוביל בתקופת היישוב. הסגנון פסל קישוטיות מיותרת ודגל בצורה ובאסתטיקה הנובעת מתוך השימוש במבנה, זאת בניגוד לסגנונות אדריכליים מסורתיים שהתאפיינו בין השאר בקישוט החזיתות.

הבניין אכן מהווה דוגמה מובהקת וצנועה לסגנון ומשקף את מאפייני הסגנון במיטבם:

  • א-סימטריה, בניין מלון עדן מפגין א-סימטריה פונקציונלית - גושי מבנה המעוצבים בגאומטריה של קווים וזוויות ישרות. חלק מהמבנה הוא בן ארבע קומות וחלקו בן שלוש קומות.
  • גגות שטוחים, גגו של הבניין שטוח, בניגוד לגגות הרעפים שהיו זולים יותר לבנייה אך פחות מותאמים לאקלים ארץ ישראל.
  • חלונות - לבניין חלונות ישרים (ללא קשתות) בגאומטריה אופקית המדגישים ומשתלבים בגאומטריה של קווים ישרים המאפיינת את הבניין.
  • מרפסות - מאפיין זה של הסגנון הבינלאומי בגרסתו הארץ ישראלית בולט במלון עדן. המרפסות בבניין עוצבו באופן מיניליסטי כ"גריעה" מתוך מסת הבניין, המרפסות הייצוגיות כאלו המהוות באופן סמלי יציעי תיאטרון המשקיפים אל הרחוב.
  • מאפייני אונייה - חלונות עגולים ומרפסות דמויות סיפון של אוניה - המזוהות היטב עם בית החולים הדסה הר הצופים, קיבלו פירוש מיוחד ומעניין בבניין בדמות שני חלונות מעוינים.

לבניין נקבעה מבואת כניסה הנסוגה אל תוך גוף המבנה בפינתו המזרחית. כניסה זו מודגשת על ידי שלוש קשתות הפונות למזרח (אל רחוב ההסתדרות) וקשת אחת אל הצד הדרומי (רחוב הלל), קשתות אלו מוסיפות נופך מקומי "אוריינטלי" לבניין ומקשרת את הסגנון האוניברסלי עם המקום והזמן בו הוצב המבנה. הכניסה לבניין מוסתרת בפינה הצפונית של מבואת הכניסה.

בתוך הבניין, מקומת הכניסה, שבה שכן דלפק הקבלה, מוביל גרם מדרגות אלגנטי לקומה הראשונה, שבה פעלו בית קפה ומסעדה, וממנה ניתן היה לעלות ל-40 חדרי המלון. בחלקו האחורי של בית המלון, נסתרת מהרחוב, הוקמה גינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלון בשנת 1950

המלון נפתח‏[1] לקהל ב-11 באפריל 1938, בלב המע"ר החדש של העיר. בעת המנדט הבריטי, בזכות קרבתו למוסדות הסוכנות היהודית, שימש המלון למקום מפגש בין מדינאים ועסקנים ציוניים ומקום בו ניתן לערוך מפגשים עם העיתונות.

בשנות הארבעים של המאה ה-20, בסמוך להכרזת העצמאות, שימש המלון כבסיס לפעילות מדינית וכמרכז לפגישה עם העיתונות, כך מדווח‏[2] השבועון האמריקני "טיים מגזין" בגיליון מיום 12 במאי 1947 על ראיון שנערך עם לאונרד ברנשטיין לאחר הופעה. הראיון נערך על רקע נוף ירושלים הנשקף מחלון "מלון עדן המודרני", ובו חלק המנצח הצעיר שבחים לתזמורת הסימפונית המקומית. בראיון אחר‏[3] המפורסם בגיליון מיום 26 בדצמבר 1949 של המגזין מדווח הכתב על פגישה עם דוד בן-גוריון "במפקדתו במלון עדן" לראיון שנוגע לעתיד ירושלים.

עם הקמת המדינה נהנה המלון מקרבה לכנסת הראשונה ששכנה בבית פרומין. חברי כנסת שבתיהם היו מחוץ לירושלים, עיתונאים ושאר מכובדים נהגו ללון במלון שהיה ידוע באופיו הביתי והאינטימי. הגדיל לעשות דוד בן-גוריון שהפך את המלון לביתו, הלכה למעשה, כאשר התגורר בו במשך 18 חודשים רצופים. המלון היווה אטרקציה לילדי הסביבה, שנהגו להתגודד בפתחו כדי לחזות בבן-גוריון ובאח"מים אחרים ולבקש את חתימותיהם‏[4].

ב-30 באוגוסט 1966, בעת כהונת הכנסת השישית, עברה הכנסת למשכנה החדש בגבעת רם. וחשיבות בית המלון ירדה, ובאמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 הוא נמכר על ידי משפחת ליפשיץ לבנק ישראל שהפעיל בבניין משרדים. לאחר מכן הועבר הבניין למשרד הקליטה.

בשנת 1997 נמכר הבניין, ששטחו כ-2,000 מ"ר, ליזמים פרטיים - משפחת אליאס - משקיעים מאנגליה ומהודו, תמורת כ-3.5 מיליון דולר.‏[5] בשנת 2003 קיבלו היזמים אישור של הוועדה המקומית לבניין להחזיר את המבנה לתפקידו המקורי כבית מלון. התוכנית שאושרה כוללת הריסה ובניה מחדש של פנים המלון והוספת קומות תוך שמירה על חזות המבנה המקורי‏[6]. נכון לסוף שנת 2008 טרם בוצעו עבודות כלשהן בבניין ועל חזית הכניסה עדיין התנוסס שלט של משרד הקליטה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′49.85″N 35°13′1.73″E / 31.7805139°N 35.2171472°E / 31.7805139; 35.2171472