מלחמה גרעינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשק גרעיני
היסטוריה של הנשק הגרעיני מלחמה גרעינית מירוץ החימוש הגרעיני תכן נשק גרעיני / ניסוי גרעיני השפעות פיצוץ גרעיני מערכות לשיגור נשק גרעיני ריגול גרעיני התפשטות הנשק הגרעיני
מדינות בעלות נשק גרעיני
ארצות הברית · רוסיה · בריטניה · צרפת סין · הודו · ישראל פקיסטן · צפון קוריאה דרום אפריקה

מלחמה גרעינית הינה מלחמה שהסלימה למצב שבו אחד הצדדים מחליט להשתמש בנשק גרעיני, למשל פצצת אטום.

יש המכנים מלחמה כזו "מלחמת יום הדין", בגלל ההשפעה ההרסנית של הנשק הגרעיני: פצצת האטום, למשל, נחשבת לנשק קטלני ביותר, בגלל החום, גל ההדף והקרינה המזיקה שהיא מייצרת. נוסף על כך, השפעת הקרינה באזור המופצץ יכולה להישאר בטווח זמן של עד 100 שנים, והיא הופכת את האזור לבלתי ניתן להתיישבות. יש הסבורים שמלחמה גרעינית יכולה אף לגרום להשמדת רוב אוכלוסיית העולם. לאלברט איינשטיין מיוחסת האמרה:

	אני לא יודע באיזה נשק ילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית ילחמו במקלות ובאבנים.

עד כה נעשה שימוש בנשק גרעיני רק בשלהי מלחמת העולם השנייה, עת הוטלה פצצה גרעינית על העיר היפנית הירושימה, ושלושה ימים לאחר מכן על העיר נגסאקי. פעולה זו גרמה למותם של מאות אלפי אנשים, והיא ממחישה את גודל הנזק שעלולה לגרום מלחמה גרעינית, משום שבמהלך מירוץ החימוש הגרעיני גדלה עוצמת הנשק הגרעיני מאות מונים, וגם מלאי הנשק הגרעיני גדל מאוד.

החרדה מפני מלחמה גרעינית מלווה את העולם מאז התבססותו של הנשק הגרעיני, בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. שעון יום הדין, שנוצר על ידי ביטאון מדעני האטום באוניברסיטת שיקגו בשנת 1947, מנסה לאמוד את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית. את המידע הוא מציג ב"דקות לחצות", כאשר חצות היא הנקודה שבה תפרוץ מלחמה גרעינית. המרחק הרב ביותר מחצות היה בשנים 1991-1994, בעקבות תום המלחמה הקרה - 17 דקות. הקרבה הגדולה ביותר לחצות הייתה בשנים 1953-1959, שנות מירוץ החימוש הגרעיני - 2 דקות. כיום (2007) השעון עומד על 5 דקות לחצות.

[עריכה] דוקטרינה למלחמה גרעינית

במקביל לפיתוח הנשק הגרעיני עסקו המעצמות גם בפיתוח תורת לחימה לשימוש בנשק זה או למניעת פגיעה בשטחן מנשק זה. במסגרת המניעה פותחו טילים נגד טילים בליסטיים גרעיניים ויוזמת ההגנה האסטרטגית שהגה ממשל רייגן.

הנרי קיסינג'ר הציע את מושג "התגובה הגמישה" במסגרת מלחמה גרעינית, לעומת אלה שהחזיקו באופציה של מה שהוגדר כ"תגובה המאסיבית", שבין מציעיה היה שר החוץ ג'ון פוסטר דאלס.

[עריכה] מלחמה גרעינית בספרות ובקולנוע

מלחמה גרעינית מהווה איום קיצוני על המשך קיומו של כדור הארץ, ולכן לא פלא שהיא משמשת בסיס לספרים ולסרטי קולנוע.

אחד הבולטים בסרטי הקולנוע העוסקים במלחמה גרעינית הוא "דוקטור סטריינג'לאב" סרטו של סטנלי קובריק מ־1964, בכיכובו של פיטר סלרס. עלילת הסרט, קומדיה שחורה המבוססת במידת מה על הספר "רד אלרט" מאת פיטר ג'ורג', מספרת על גנרל מחיל האוויר האמריקני, ג'ק ריפר, המחליט ליזום מלחמה גרעינית בחששו מפני קונספירציה קומוניסטית לזהם את מי השתייה בפלואוריד ולאיים על "נוזלי הגוף היקרים" של בני העם האמריקני. חששו של ריפר מפלואוריד נובע כנראה מאין-אונות שאותה ייחס לשתיית מים עם חומר זה. ריפר מורה לטייסיו לתקוף, נועל עצמו בבסיס ומקווה שהמתקפה תצית מלחמה גרעינית כוללת.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יהושפט הרכבי, מלחמה גרעינית ושלום גרעיני.