מלחמת אגודלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה למלחמת אגודלים

מלחמת אגודלים הוא משחק ילדים לשני ילדים העומד בפני עצמו, אך גם משמש להכרעת גורלות כחלופה למשחקי מזל כדוגמת אבן נייר ומספריים, אן דן דינו. לעתים הוא משמש גם כסיבוב אחרון בו נשארים שני שחקנים בלבד במשחק קווה קווה דה לה אומה. ככל משחקי הידיים, המשחק מתאים למקומות בהם הילדים חייבים לשבת במקומם, למשל במכונית או במסעדה.

כהכנה למשחק, כל משתתף כורך את ארבע אצבעותיו (פרט לאגודל) באופן ספירלי יחד עם אצבעותיו של המשתתף השני, מאותה יד (כלומר, שניהם חייבים לשחק בימינם או בשמאלם). לאות תחילת המשחק, סופרים השחקנים יחד עד שלוש, כאשר אגודלם משנה מקום בכל ספרה: פעם על אצבעם ופעם על אצבעו של היריב. לאחר שנגעו את הנגיעה השלישית הם מנסים למנוע את חופש התנועה מאגודלו של היריב למשך פרק הזמן הדרוש לספירה עד שלוש.

המשחק אינו מהווה הגרלה הוגנת:

  • תוצאת המשחק תלויה בכישורי השחקנים.
  • במשחק בו ידם השלטת של השחקנים אינה אותה יד, לשחקן המשחק בידו השלטת יש יתרון.
  • לשחקן בעל אגודל ארוך יותר יש יתרון מוחץ: הוא יכול להגיע לבסיס האגודל של השחקן השני ולסיים את המשחק מיידית.

נעשו ניסיונות שונים למסחר את המשחק. עוצבו דמויות משחק וזירות האבקות מקרטון, אך אלה לא שיפרו את משחק הילדים הפשוט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]