מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת ארבעת המלכים את החמישה היא מלחמה המתוארת בספר בראשית בפרשת לך לך (פרק י"ד), כמלחמה שהתרחשה בין שתי קבוצות מלכים. המלחמה התרחשה על פי הספר בין ארבעת המלכים: מלכי שִׁנְעָר (אמרפל), אֶלָּסָר (אריוך), עֵילָם (כדרלעומר) וגּוֹיִם (תדעל); לבין חמשת המלכים ששלטו באזור סדום: מלכי סדום (בֶּרַע), עמורה (בִּרְשַׁע), אדמה (שִׁנְאָב), צְבוֹיִים (שֶׁמְאֵבֶר), ובֶּלַע (שהיא העיר צוֹעַר).

בחקר המקרא היו שראו בסיפור זה תיעוד אותנטי מקורי, כך כותב נלסון גליק ש"העובדות הארכיאולוגיות מתאימות לחלוטין למסורת ספרותית זו",‏[1] וכן דעתו של יוחנן אהרוני,‏[2] היו שתיארו נדידת עמים שהחלה בעקבות מלחמה זו.‏[3] ואף שמות המלכים מוכרים לנו מכתבים חת מראשית האלף השני לפני הספירה.‏[4] אך יש חוקרים שאינם רואים בהשוואות אלו בסיס היסטורי המוכיח את קיומו של האירוע[דרוש מקור].

רשימת חמשת ערי הככר שהיוו יעד להתקפת ארבעת המלכים: סדום ועמורה אדמה וצבויים וצוער, מופיעה בכתבי אבלה באותו סדר בדיוק, לפי פענוחו של פרופ' פרידמן,‏[5]. הארכיון האבלאי קדם במאות שנים לתקופת מלחמת ארבעת המלכים, אך מוזכר בו השם 'ברשע' שבתורה מופיע כמלך סדום, בעוד באבלה הוא מופיע כמלך אדמה. בלוח תגלת פלאסר לעומת זאת מופיע: 'שנאב מלך אדמה'‏[6].

מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם ולוט במהלך המלחמה נגד ארבעת המלכים, איור משנת 1613

על פי ספר בראשית, המלחמה החלה בעקבות מרידתם של חמשת המלכים, שהיו כפופים לשלטונם של ארבעת המלכים במשך 12 שנה, ומרדו בשנה ה-13. כעבור שנה, בשנה ה-14, פתחו ארבעת המלכים במלחמה, שנועדה לכבוש מחדש את חמש הארצות של חמשת המלכים ולהחזיר לידיהם את השלטון. ככל הנראה, קדמו למלחמה מול חמשת המלכים, מלחמות וקרבות אחרים שנועדו להכות בעמים אחרים באזור, ולכבוש שטחים נוספים.

בין השאר נזכר כי ארבעת המלכים הכו את הרְפָאִים, הזּוּזִים, האֵימִים, החוֹרִי, העמלקי והאמורי. ארבעת המלכים ניצחו במלחמה מול חמשת המלכים, כמו במלחמות הקודמות. במקרא מתואר כי מלכי סדום ועמורה נתקלו בבורות מלאים ב"חימר", בהם שקעו בלי אפשרות לצאת, ונשבו על ידי ארבעת המלכים. צבא חמשת המלכים נס בבהלה.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה נשבה גם לוט, אחיינו של אברהם אבינו, שהיה תושב סדום. כתוצאה מכך ערך מאוחר יותר אברהם מלחמה נגד ארבעת המלכים, שבה ניצח והציל את לוט משוביו, יחד עם שאר השבויים. אברהם נעזר ב'בעלי ברית אברם' וב'חניכיו', מונחים משפטיים בני האלף השני לפנה"ס המציינים יחסי קירבה ושיתוף פעולה.‏[7].

בשובו מהמלחמה נגד ארבעת המלכים, שבה גם שוחרר מלך סדום, מתואר איך "מַלְכִּי צדק" מלך שלם, קיבל את פניו של אברהם בלחם ויין בעמק שווה, ככל הנראה מקום בקרבת ירושלים. מלך סדום הציע לאברהם שייקח לעצמו את הרכוש שהציל מארבעת המלכים במלחמה, וישאיר לו את אנשיו השבויים שהוא שחרר. אולם אברהם סירב לקחת את הרכוש, והחזיר למלך סדום את הכול, משום שלא רצה שהוא יגיד שהוא העשירו ולא הקדוש ברוך הוא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נלסון גליק, עבר הירדן המזרחי עמ' 123.
  2. ^ אטלס כרטא לתקופת המקרא עמ' 2. הארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא עמ' 61 ועמ' 124
  3. ^ פרופ' פנחס ארצי, עולם התנ"ך בראשית עמ' 103.חיים תדמור אנצ"מ עילם
  4. ^ הומל, היסטוריה של בבל ואשור עמ' 386
  5. ^ מובא בספר 'אבלה-תעלומה ארכיאולוגית' עמ' 7 ועמ' 181
  6. ^ שמואל ייבין, ההיסטוריה של עם ישראל ח"ב
  7. ^ משה וידנפלד, עולם התנ"ך בראשית עמ' 105