מלחמת הכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלחמת הכדורגל
תאריך התחלה: 14 ביולי 1969
תאריך סיום: 18 ביולי 1969
משך הסכסוך: 5 ימים
מקום: גבול אל סלוודור-הונדורס
תוצאה: הקרבות הופסקו בשל משא ומתן ביוזמת ה-OAS
עילה: 1. ניצחונה של נבחרת אל סלבדור 3-0 על הונדורס
2. הגירה מרובה מאל סלבדור להונדורס דרך הגבול בין השתיים
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
20,000 (צבא)
1,000 (חיל האוויר) 
12,000 (צבא)
1,200 (חיל האוויר) 
אבידות
700 (כולל אזרחים)  1,200 (כולל אזרחים) 
משחק הכדורגל לא היה הסיבה הישירה לפתיחת המלחמה, ההוכחה היא בכך שהמלחמה החלה רק חודש לאחר יום המשחק.

מלחמת הכדורגלספרדית: Guerra del fútbol) הייתה מלחמה שנמשכה 100 שעות (כארבעה ימים) מ-14 עד 18 ביולי 1969 בין המדינות השכנות הונדורס ואל סלוודור. לכאורה, המניע למלחמה היה עימות שבא לאחר הפסד במשחק כדורגל; למעשה, הסיבות לפריצת המלחמה קשורות יותר להבדלים הפוליטיים בין המדינות, שהעיקרי בהם היא ההגירה בין אל סלוודור להונדורס, בעוד הקשר לכדורגל הוא מועט.

הרקע למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה, המצב החברתי בשתי המדינות היה על סף פיצוץ, והממשלים הצבאיים בשתי המדינות חיפשו מטרה נוחה להפנות אליה את הדאגה הלאומית. מערכות התקשורת בשתי המדינות עודדו את השנאה של אזרחי מדינתם כלפי המדינה השנייה, דבר שבסופו של דבר גרם לגירוש מהונדורס של אלפי איכרים סלוודורים.

התסיסה הכללית במדינות הובילה לבסוף לעימות צבאי שהסיט את תשומת הלב של אזרחי שתי המדינות מענייניהם הפנימיים לעימות חיצוני, שישמור על רמת אימונים גבוהה של הצבא, ויוביל לחימוש מחודש של כל הכוחות הצבאיים (אחת ממטרותיהם של המשטרים הצבאיים בשתי המדינות).

בשנת 1969 הונדורס החליטה לחלק את חלקות האדמה לאיכרי המדינה, ולכן גורשו משם איכרים סלוודורים שחיו ועבדו את האדמות במשך מספר דורות. המוני האיכרים הסלוודורים שחזרו למדינתם גרמו למהפך חברתי והחלו להישמע קולות שדרשו רפורמה בחלוקת האדמות גם באל סלוודור. קולות אלו העלו חשש כבד אצל ראשי הצבא באל סלוודור שפחדו מהקמת מיליציות חמושות.

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות המתחים הקיימים, התמודדו שתי המדינות במשחקים המוקדמים לקראת מונדיאל 1970. ב-15 ביוני 1969 התקיים באל סלוודור משחק כדורגל בין שתי המדינות, שבו ניצחה הנבחרת המקומית 3:0. בהשתלהבות יצרים תקף הקהל המקומי את האוהדים שבאו מהונדורס, בהתנגשויות שהתפתחו למעשי לינץ', ושלא זכו לגינוי מספק מצד הפוליטיקאים. חומרת מעשי הלינץ' באוהדי הכדורגל הגבירו אף יותר את המתיחות והתסיסה באל סלוודור. חודש לאחר מכן, ב-14 ביולי, יזם צבא אל סלוודור התקפה צבאית נגד הונדורס. רק לאחר מספר ימים, וביוזמת ארגון מדינות אמריקה, החל משא ומתן על הפסקת אש. הסכם הפסקת האש נחתם ב-20 ביולי, והחיילים הסלוודורים נסוגו מהונדורס בתחילת אוגוסט.

11 שנים לאחר מכן נחתם הסכם שלום בין המדינות ב-30 באוקטובר 1980, והמחלוקת על קו הגבול עברה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

תוצאות המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לבסוף שתי המדינות "הפסידו" במלחמה: אף אחת מהן לא השיגה ניצחון צבאי ומספר ההרוגים (כ-2,000) התחלק כמעט שווה בשווה בין שתי המדינות.
  • המלחמה הובילה להשעיה של שתים עשרה שנים מהשוק המרכז אמריקאי המשותף, מפעל שיתוף פעולה אזורי שיזמה ארצות הברית בעיקר כדי לנטרל את תוצאות המהפכה בקובה.
  • הכוח הפוליטי של הצבא בשתי המדינות גדל.
  • המצב החברתי החמיר באל סלוודור כשהממשלה הוכיחה שהיא לא מסוגלת לספק את הצרכים הכלכליים של האזרחים שגורשו מהונדורס. לימים, הייתה המתיחות החברתית ששררה במדינה בין הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים במדינה.

המלחמה באוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה זו נחשבת לעימות האחרון בהיסטוריה בו השתתפו מטוסי קרב עם מדחף - שני הצדדים השתמשו במטוסים אמריקאים ממלחמת העולם השנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]