מלחמת המינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

מלחמת המינים הוא כינוי למאבק המתנהל בין גברים לנשים על מוקדי שליטה בחברה ובמשפחה.

מלחמת המינים לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי קדם והספרות העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדתות המונותאיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית פרק א' לאחר בריאת האדם נוצרו הזכר והנקבה יחדיו ומעמדם הוצג כשוויוני-"זכר ונקבה ברא אותם". לאחר סיפור גן העדן המתואר בפרק ג' המהווה את "החטא הקדמון" בנצרות, נקבע הבדל במעמד ותפקוד שני המינים. תפקיד הגבר- "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" ולעומתו תפקיד האישה "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים". מעמד הגבר לעומת מעמד האישה נקבע בפסוק "וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ" (ג, טז). מכאן ואילך ניכרה המתיחות בין שני המינים אשר באה לידי ביטוי בכמה דמויות ביהדות ובנצרות- תפקיד הנשים "הקלאסי" התבטא בדמויות כמו מריה הקדושה, ואילו מקרים בהם יש התנגדות לחסדר החברתי הקיים ניתן לראות בשופטים ד'-ה' בסיפורם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וכן בספר במדבר ל"ו- בנות צלופחד. באסלאם דמותה של האלמנה ח'דיג'ה מנוגדת לתפקיד האישה ביהדות ובנצרות, היא מוצגת כבעלת רכוש ומנהלת את הבית ביד רמה.

בימי הביניים וראשית העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור המבנה הפיזיולוגי הגברי, בתקופת ימי הביניים המוקדמים בהם העיסוק בחקלאות המשיך להיות מקור הפרנסה העיקרי, מודל התפקוד והמעמד המגדריים נשמרו כפי שהיו. מעמדה החזק של הכנסייה הקתולית באירופה והמלחמות בין הממלכות השונות(שהצריכו כוח גברי לוחם) היו גם הם גורם לכך. ביטוי להתנגדות למודל זה היה הלוחמת ז'אן דארק, לוחמת הצבא הצרפתי שהואשמה במינות אך בשנת 1920 הוכרזה כקדושה מעונה.

ימי המהפכה התעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המצאת מנוע הקיטור, עם ההתפתחות הטכנולוגית שהביאה עימה המהפכה התעשייתית

במרבית זמן ההיסטוריה הכתובה – במשך אלפי השנים שבין המהפכה החקלאית לבין המהפכה התעשייתית, שרר מצב שאינו נחשב כשוויוני בעיני רבים מבני זמננו. בין המהפכה החקלאית למהפכה התעשייתית, למעלה מ-95% מהאוכלוסייה התפרנסה מחקלאות והשאר היו בעלי מלאכה, סוחרים או פקידי ממשל ואנשי ממשל שהתפרנסו ממיסים. העבודה החקלאית נעשתה ברובה הגדול על ידי הגברים בשל היות גופם חזק יותר מגופן של הנשים. הגבר היה מפרנס המשפחה. בזכות חוסנם הגופני, הגברים היו, על פי רוב, הלוחמים היחידים. מצב זה הפסיק להיות מחויב המציאות בעקבות המצאת הרובה והמהפכה התעשייתית. שני אירועים אלה הפחיתו את הצורך בשרירים מפותחים ובממדי גוף גדולים עבור מי שמפרנס את המשפחה ונלחם. אולם, אלפי שנים של תרבות הרואה את האישה כנחותה, הקשו ועדיין מקשים על נשים בהגשמתן העצמית ועל החברה בהפקת תועלת מיכולתם של כל חבריהּ.

מלחמת המינים במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית (פרק ג) נקבע הבדל בתפקוד של המינים - "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" לגבר, לעומת "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" לאישה. נוסף לכך הבדל מעמדי במשפחה, באמירה לאישה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ" (ג, טז).

חתירתן של נשים לשוויון, ומאבק בין המינים כתוצאה מכך, התקיימה עוד לפני המהפכה התעשייתית. המחשה לכך ניתנת במחזהו של ויליאם שייקספיר "אילוף הסוררת", העוסק במלחמת המינים במשפחה.

הביטוי "לובשת את המכנסיים במשפחה" משקף מצב של מלחמת המינים במשפחה, שבו לאישה יש יתרון על הגבר.

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.