מלחמת השפות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ. מאבק זה, שהתנהל כנגד חברת "עזרה" ליהודי גרמניה, היה חריג בהשפעתו, ומשמש כסמל לניצחון ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בשנת 1904 הייתה השפה העברית שפת הוראה בשישה מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל. בשנת 1908 הוחלט להקים מוסד על-תיכוני מקצועי ראשון בארץ, מוסד שממנו צמח מאוחר יותר הטכניון. השם שנבחר למוסד החדש היה "טכניקום". טכניקום זה נועד להכשיר עובדים מיומנים (מנהלי עבודה, טכנאים, עוזרי מהנדסים) ולידו היה צריך לקום בית ספר בעל שתי מגמות, מגמה טכנית ומגמה ריאלית.
חברת "עזרה", שהייתה גוף יהודי-גרמני לא ציוני, תרמה את מרבית הכסף למוסד, והנהלתה, בראשות ד"ר פאול נתן, החליטה כי הגרמנית, ולא העברית, תשמש כשפת הוראה ראשית, בעיקר משום שמשיקולים מעשיים היה יתרון לגרמנית כשפה מקובלת במדע. העברית הייתה שפה שהדיבור בה החל זה מקרוב, והיה מחסור גדול באוצר מילים טכני ומדעי ובכלים שיאפשרו השכלה מדעית בשפה זו.
[עריכה] המחלוקת
התעוררה מחלוקת שפשטה ליישוב כולו, בהנהגת הסתדרות המורים (שנוסדה ב-1903) ותלמידים שהצטרפו פרצה שביתה במוסדות "עזרה" ונעשו פעילויות מחאה. עם ראשי הלוחמים נמנה אליעזר בן יהודה, שעשה זאת חרף תלותו בחברת "עזרה", שסייעה לו במימון ההוצאה לאור של מילונו לשפה העברית. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף ובלתי פוסק עד שד"ר שמריהו לוין, שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום, ושתמך בעברית כשפה עיקרית בביה"ס התיכון, התפטר מתפקידו. הוא גם נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913 בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר 1913 התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את ההצעה של ד"ר נתן וללמד בגרמנית.
כתוצאה מהחלטה הזו התפטרו חברי ההנהלה הציונים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה" עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).
[עריכה] תוצאות המאבק
המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבניה בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לחברת "עזרה" לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.
בסופו של דבר היה הניצחון במאבק בידי המצדדים בשימוש בשפה העברית. היישוב השתחרר מתלות בין-תרבותית ומהשפעת שפות זרות והלאומיות היהודית קיבלה חיזוק משמעותי. פרישת המורים מ"עזרה" הייתה למעשה השתחררות מה"אפוטרופסות" ומעבר לעצמאות בתחום החינוך, והקמת מוסדות-חינוך כמו בית המדרש למורים העברי ובית הספר הריאלי בחיפה. התפתחה רשת חינוך עברי בחסות ועד ציבורי עם ערכים לאומיים-ציוניים. השלטונות הטורקיים הכירו בעברית כשפת הוראה. בשנת 1922 הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על השפה העברית כשפה רשמית בארץ ישראל, לצד האנגלית והערבית.
בשנת 2008 הודיע הטכניון על נסיגה ממדיניות הדיבור בשפה העברית ועל כך שלמן שנת הלימודים ה'תשס"ט הלימודים בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים יתנהלו באופן בלעדי באנגלית.[1]
[עריכה] ראו גם
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב. |
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסף לנג, דבר עברית! חיי אליעזר בן יהודה, ירושלים תשס"ח 2008, עמ' 721 - 766
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מקור: פנייה של תלמידי המחלקה העליונה בבית המדרש למורים ובבית הספר למסחר בירושלים ובגימנסיה הרצליה אל אחד העם בעניין שפת ההוראה בטכניון בחיפה, מיום י"ז סיון תרע"ג, 22 ביוני 1913: "שפת הטכניקום יכולה וצריכה להיות השפה העברית!", מתוך ארכיון ליאו מוצקין, באתר הארכיון הציוני המרכזי
- שמריהו לוין, בימי מלחמת השפות בארץ ישראל, באתר פרויקט בן יהודה
- עם ארץ לשון: תחיית השפה העברית, באתר מט"ח
- אוריה שביט, קיצור תולדות העברית, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
- פרופ' מרגלית שילה, מלחמת השפות כ'תנועה עממית', באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- "מלחמת השפות": פעילות בקבוצות - כולל ציטוטי תעודות היסטוריות מקוריות הקשורות למלחמת השפות שנלקחו מתוך הספר "מלחמת השפות" מאת ד"ר יעקב בן-יוסף, באתר מינהל חברה ונוער
- מלחמת השפות באתר תנועת העבודה הישראלית
- יובל עמית, לקראת תרס"ד: השינוי המוסדי ביוזמה להחדרת הלשון העברית – אליעזר בן-יהודה ובני חבורתו, עבודה לקראת תואר מוסמך (בהנחיית פרופ' איתמר אבן-זהר), אוניברסיטת תל אביב, 1999
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עפרי אילני, בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית, באתר הארץ
