מלחמת לוב-מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלחמת לוב-מצרים
Libya-Egypt.png
תאריך התחלה: 20 ביולי 1977
תאריך סיום: 24 ביולי 1977
משך הסכסוך: 5 ימים
מקום: גבול מצרים-לוב
תוצאה: ניצחון מצרי
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

3 דיוויזיות (אוגדות)
חיל אוויר

3 בריגדות (חטיבות)
מטוסי מיראז' 5

אבידות

כ-100 נפגעים

כ-400 נפגעים

מלחמת לוב-מצרים הוא כינויה של תקרית גבול שאירעה בין לוב למצרים בין ה-20 ל-24 ביולי 1977. עקב התקרבותה של מצרים בראשות אנואר סאדאת למערב ועקב שמועות על הסכם שלום קרב בין מצרים לישראל, החלו אלפי אזרחים ואנשי מיליציה עממית לובים לצעוד אל גבול מצרים. התנועה גובתה בירי ארטילרי ותנועת מטוסי קרב מעל שטח מצרים. צבא מצרים הגיב בתקיפות ובעוצמה, הפציץ בסיסי חיל אוויר לובים ונכנס בכוח של שלוש דיוויזיות לתוך שטח לוב, תוך איום כיבוש ערים בשטחה. מעשי האיבה הסתיימו ב-24 ביולי תוך הסכם להסגת הכוחות המצריים אל שטחם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית אנואר סאדאת לשלטון במצרים ובמיוחד לאחר מלחמת יום כיפור, חל שינוי במדיניות המצרית שכלל התקרבות את ארצות הברית ואל המערב. זאת בניגוד ללוב, שהמשיכה לדבוק בתמיכה בברית המועצות. שמועות על תחילת מגעים בין מצרים לישראל לקראת הסכם שלום אפשרי עוררו את זעמו של קדאפי, שראה בכך הפרה מצרית של הצהרת ועידת חרטום ("שלושת הלאווים": לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל, לא לעריכת משא ומתן עם ישראל).

בתגובה לקרע בין המדינות עלה המתח ביחסים. שגרירויות המדינות הותקפו על ידי מפגינים וב-1 ביוני הורה קדאפי ל-225,000 העובדים המצרים בלוב לשוב לביתם. התסיסה האזרחית לובתה על ידי ממשלת לוב, עד ההצהרה על קיום "צעדה ספונטנית" לקהיר ששיאה היה בגבול מצרים ב-20 ביולי.

לפי דיווח משנת 1978 עולה כי המוסד הישראלי הזהיר ערב המאורעות את ממשלת מצרים מפני כוונות עוינות של לוב וניסיונות של קדאפי לחמם את הגזרה בתקווה למעשי איבה שיגלשו למצרים גופה ויאיימו על יציבות השלטון המצרי‏[1].

השתלשלות המאורעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביולי הגיעו אלפי צועדים, אזרחים ואנשי מיליציה אל גבול מצרים מול העיר המצרית סאלום. במקביל לעצירתם בגבול החל צבא לוב בירי ארטילרי ומטוסי מיראז' 5 לובים הוזנקו וטסו בשמי מצרים.

ב-21 ביולי נמשכה המתקפה על סאלום, כאשר גדוד הטנקים ה-9 של צבא לוב חצה את הגבול והתקדם תחת המטרייה האווירית וסיוע ארטילרי.

ב-22 ביולי החלה מתקפת הנגד החריפה. 3 דיוויזיות (אוגדות) של צבא מצרים הדפו את ההתקפה ושעטו אל תוך השטח הלובי. במקביל הפציץ חיל האוויר המצרי יישובים ובסיסי חיל אוויר לובים. ערי הגבול של לוב הושמו תחת מצור מצרי.

ב-24 ביולי נחתם הסכם הפסקת אש בתיווך נציגי הליגה הערבית, נשיא אלג'יריה הוארי בומדין ויו"ר אש"ף, יאסר ערפאת. הכוח המצרי נסוג מן השטח הלובי, אך נוצר רושם הרתעתי מצרי.

למצרים נרשמו כ-100 נפגעים (פצועים והרוגים), כמו כן הופלו 6 מטוסים מצריים. ללובים נרשמו כ-400 נפגעים וכן אובדן ציוד רב שכלל 60 טנקים, 40 נגמ"שים, 40 מטוסי מיראז' 5 ומטוס מיג-23 שהושמדו על הקרקע. באוגוסט בוצעו חילופי שבויים בין המדינות, אירוע שסיים את מצב הלוחמה סופית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kenneth M. Pollack, Arabs at War: Military Effectiveness 1948–91, University of Nebraska Press, Lincoln and London, 2002, ISBN 0-8032-3733-2
  • Simons, Geoff (2004). Libya and the West: From Independence to Lockerbie, I.B. Tauris. ISBN 1-8606-4988-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]