מלחמת ליגת קמברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת ליגת קַמְבְּרֶה, הידועה לעתים גם בשם מלחמת הליגה הקדושה ובשמות אחדים נוספים, הייתה אחד העימותים המהווים יחד את המלחמות האיטלקיות. הצדדים הנצים העיקריים במלחמה, שניטשה מ-1508 עד 1516, היו צרפת, מדינת האפיפיור והרפובליקה של ונציה; הצטרפו אליהם בשלבים שונים של העימות כמעט כל המעצמות והמדינות החשובות במערב אירופה, ובהן ספרד, האימפריה הרומית הקדושה, אנגליה, סקוטלנד, דוכסות מילאנו, פירנצה, דוכסות פרארה ושכירי חרב שווייצריים.

ליגת קמברה הוקמה על ידי האפיפיור יוליוס השני כדי לרסן את השפעתה של ונציה בצפון איטליה. הייתה זו ברית אנטי-ונציאנית שכללה, מלבדו, את לואי השנים עשר, מלך צרפת, את מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ופרננדו השני, מלך אראגון. הברית נחלה הצלחה בתחילת דרכה, אך לאחר זמן נתגלעו חיכוכים בין יוליוס השני ללואי ה-12 שגרמו בסופו של דבר להתפרקות הברית ב-1510 ולהתחברותו של יוליוס השני בברית עם ונציה נגד צרפת.

הברית בין ונציה והאפיפיור התרחבה לאחר זמן והפכה למה שמכונה "הברית הקדושה". ב-1512 הצליחו חברות הברית לסלק את הצרפתים מאיטליה, אך בשל חילוקי דעות בדבר חלוקת השלל פרשה ונציה ועברה לצדה של צרפת. תוך כדי כך ירש פרנסואה הראשון את כסאו של לואי ה-12, ובהנהגתו נחלו הצרפתים והוונציאנים ניצחון בקרב מריאנגו ב-1515 והצליחו להשיב לעצמם את הטריטוריות שאיבדו קודם. חוזי נויון ובריסל, שחתמו את המלחמה שנה אחר כך, החזירו למעשה את מפת איטליה למצבה בשנת 1508.


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.