מלחמת סיסרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרד ישראל בחצור
Hartavor.jpg

הר תבור, שם אסף ברק את אנשיו לפני הקרב בנחל קישון
תאריך התחלה: המאה ה-13 לפנה"ס
מקום: ארץ ישראל
תוצאה: ניצחון המורדים הישראליים
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
מיליציה של 10,000 איכרים  900 רכב 
אבידות
לא ידוע  לא ידוע 

מרד ישראל בחצור היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, המקור היחיד לדבר הוא המקרא, אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת עידן הברונזה במאה ה-13 לפנה"ס.

לפי תיאור המקרא, צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר הצבא סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור. נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ליהושע, שעל פיו השמיד את בית יבין. הדבר עומד בסתירה לתיאור הקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון ויוחס בטעות ליהושע.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן הברונזה, אזור הסהר הפורה נשלט בידי אימפריות גדולות, כגון האימפריה המצרית, האימפריה החתית, והאימפריה האכדית, ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסוימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.

במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות. הקריסה לוותה במרד גדול פנימי נגד ערי המדינה, ככל הנראה של שבטי העבדים הכנעניים. לאחר המרד, השבטים החלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר הארכאולוגי, אותם שבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם ישראל, כפי שמופיע במצבת מרנפתח שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה. ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור הוא רק אחד מן מרידות רבות של קבוצות מתוך שבטי ישראל.

הכנות למרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק בן אבינעם החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי זבולון ונפתלי, שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור. על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש. נראה שהערכת מספר הישראלים בעשרת אלפים היא מופרזת יחסית למרד באותה תקופה, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.

הקרב בנחל קישון ומגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שופטים מתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזים לקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו. ייתכן שהמלחמה בחצור המתוארת בספר יהושע הייתה למעשה חלק מהמרד שהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.

לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על הר התבור כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו‏[1]. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי מזג האוויר הביאו את התוכנית להצלחתה‏[2]. המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר(מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.

במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט‏[3]. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו‏[4] והשקתה אותו בחלב על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתו בעזרת יתד האוהל, וכשראתה את ברק מחפש את סיסר קראה לו והראתה לו את סיסרא המת. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה הוא חלק מרכזי משירת דבורה.

אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, כיוון שהמרידה כוונה נגד עיר-מדינה כנענית, ניתן לתערכה לתקופה קדומה ביותר, ובכך המרידה היא אחת מהמוקדמות שבספר שופטים (על פי כרונולוגית הסיפורת- רביעית). באותה תקופה של אמצע עד סוף המאה ה-13 לפנה"ס החלה להתקיים הקבוצה שמכנה עצמה "ישראל", וככל הנראה, ללא הצלחת מרד כה בסיסי, מעולם לא היה קיים עם ישראל וצאצאיו היהודים המודרניים. הדבר תרם להחלשות השלטונות הישנים, שכן על פי המקור המובא מספר יהושע, ישראל הביסה מדינות רבות באותו המרד נגד יבין מלך חצור, ובכך גרמה לוואקום מדיני, שלימים יתפסו אותו הפלשתים, עם מן התרבות המיקנית היוונית, שהחלו לפלוש אל ארץ ישראל בסביבות שנת 1200 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא
  2. ^ שופטים ה, כ-כב
  3. ^ "כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז
  4. ^ ראו שופטים ה, כז המרמז לכך