מלחמת צ'צ'ניה הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה
Evstafiev-helicopter-shot-down.jpg
תאריך התחלה: 11 בדצמבר 1994
תאריך סיום: 31 באוגוסט 1996
משך הסכסוך: שנה ו-37 שבועות
מקום: צ'צ'ניה וחלקים מסטברופול, אינגושטיה ודאגסטן
תוצאה: תבוסה רוסית, עצמאות לא רשמית לצ'צ'ניה
הצדדים הלוחמים
מפקדים
אבידות
לוחמים: 3,000(הערכה צ'צ'נית,17391(הערכה רוסית).ע"פ מקורות מערביים המספר נע בין 5,000 ל15,000
אזרחים: 30,000 עד 40,000 
לוחמים: 5,732
אזרחים: 161 (מחוץ לצ'צ'ניה) 

מלחמת צ'צ'ניה הראשונה היא מלחמה שהתרחשה בין רוסיה למחוז המורד צ'צ'ניה בין השנים 19941996. צבא רוסיה נכנס לצ'צ'ניה על מנת למנוע את ניסיון היפרדות המחוז מרוסיה ועל מנת להילחם באסלאמיסטים ששלטו בה.

המלחמה ארכה שנתיים ובמהלכה נהרגו אלפי חיילים רוסים ואלפי חמושים מוסלמים, כמו כן נהרגו גם עשרות אלפי אזרחים צ'צ'נים חפים מפשע ומאות אלפים הפכו לפליטים. המלחמה נגמרה בתבוסה גדולה לכוחות הרוסים, שגילו אוזלת יד קשה בדרך ניהול המלחמה.

מהלך הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הרוסים נכנסו לצ'צ'ניה בדרך לגרוזני הבירה ב-11 בדצמבר 1994 ונתקלו בהתנגדות עיקשת כבר מהשלבים הראשונים, שגבתה מהם אבדות רבות. כשהגיעו הרוסים לגרוזני הם הקיפו אותה ממזרח, ממערב ומצפון ולא כיתרו את העיר לגמרי, מה שאיפשר לבדלנים הצ'צ'נים גישה לעיר והזרמה של אספקה ותגבורות.

המתקפה הרוסית על גרוזני תוכננה להיות צעד הפגנתי בלבד. הרוסים תכננו להכניס טנקים ונגמ"שים משלושה כיוונים אל תוך העיר לחנות לידי בנייני הממשלה, ולהפעיל לחץ על ראש ממשלת צ'צ'ניה לפזר את הממשלה הבדלנית ולהקים ממשלת בובות שלא תשאף להתבדל מרוסיה. מסיבה שאינה ברורה דיה, נכנסו הכוחות רק מכיוון הצפון. הצ'צ'נים, שרמת המשמעת והפיקוד שלהם היו גבוהות יותר משל הרוסים לאורך כל המלחמה, נתנו לכוחות הרוסיים להיכנס עמוק לתוך העיר שם יוכלו ללכדם ולהשמידם ולא נורתה אפילו ירייה אחת עד למתן הפקודה לתקוף. הכוחות הרוסים, שמנו טנקים ונגמ"שים בלבד ללא חיפוי חי"ר, נכנסו עמוק לתוך גרוזני וכמעט הגיעו לאזור בנייני הממשלה, אך אז החלו הצ'צ'נים במתקפות.

הכוחות המשוריינים הרוסיים לא היו בנויים ללוחמה עירונית עקב מוגבלות התנועה של כלים כבדים בשטח עירוני צפוף ומוגבלות צידוד התותחים. הכוחות הרוסים נעו בטורים בתוך העיר. הכוחות הצ'צ'נים השתמשו בצוותי תצפית שדיווחו על התקדמות הרוסים וטמנו להם מארבים. עמדות הצ'צ'נים היו ממרתפים ומקומות גבוהים.

הצ'צ'נים נהגו להשמיד את הטנק הראשון בטור הרוסי ואז כל הטור היה נתקע. אז היו משמידים גם את הטנק האחרון ולטור לא היה לאן לברוח. הצ'צ'נים השתמשו בצלפים רבים מאוד ומיומנים מאוד בעזרתם צלפו על מפקדי טנקים, על קצינים, על קשרים ועל כל מי שיצא מהמשוריינים כדי לברוח. פגיעות הצלפים הצ'צ'נים היו מרשימות מאוד ורוב החיילים הרוסים שנורו נפגעו בפלג הגוף העליון. ידועים גם מקרים רבים בהם צלפים פצעו בכוונה חייל רוסי וכשבאו חבריו לפנותו - ירו גם בהם. הצ'צ'נים השתמשו במטולי RPG-7 על-מנת להשמיד את המשוריינים, וירו מספר רקטות על כל משוריין על מנת לוודא את השמדתו והשמדת צוותו.

מפת רוסיה (צ'צ'ניה באדום).
צ'צ'ניה ושכנותיה (אזור הקווקז).

הצ'צ'נים כמעט ולא ביצרו עמדות בעיר עקב מספרם המועט וחוסר היכולת לאייש אותן וגם משום שהארטילריה הרוסית הייתה מטווחת אותן. הם העדיפו להילחם בצורה גמישה. הם העדיפו לחסום צירים מסוימים ולתעל את הרוסים לאזורי השמדה. הצ'צ'נים נצמדו לרוסים על מנת שאלה לא יוכלו להשתמש נגדם בארטילריה. בחוליית לחימה צ'צ'נית היו בדרך כלל צלף, מטוליסט אר-פי-ג'י ולוחם עם קלצ'ניקוב. לעתים היה גם נושא תחמושת.

הלוחמים הצ'צ'נים השתמשו בטלפונים סלולרים ולוויינים ככלי קשר. רשת הקשר של הרוסים לא הייתה מוצפנת והצ'צ'נים עלו עליה והטעו את הרוסים ואף הצליחו לטווח ארטילריה רוסית אל עבר כוחות רוסים. הרוסים ניסו לשלוח תגבורות לכוחות הנצורים שלהם, אך גם תגבורות אלו הותקפו ונבלמו או הושמדו. תוך 60 שעות הושמד כמעט לחלוטין כל הכוח הרוסי שנכנס לגרוזני.

הרוסים פתחו בהרעשה ארטילרית כבדה על העיר שבחיפויה נכנסו חיילי חי"ר רבים לעיר והחלה לחימה ארוכה ועקובה מדם על השליטה בעיר. במהלך הלחימה ספגו הרוסים אבדות כבדות מהצלפים הצ'צ'נים אך לבסוף, עקב מספרם הרב, הם כבשו את העיר ורוב הכוחות הצ'צ'נים נמלטו ממנה. הרוסים המשיכו לתקוף באזורים שונים בצ'צ'ניה, תוך הרס והרג רב של אזרחים. הצ'צ'נים המשיכו להחזיק שטחים רבים בצ'צ'ניה תוך התנגדות עיקשת.

חייל צ'צ'ני עומד בקרבת בנייני הממשלה ההרוסים.

לפני תחילת המלחמה חיכו הרבה אזרחים צ'צ'נים שהתנגדו לבדלנות מרוסיה לבואם של הרוסים. אך בעקבות הריסת גרוזני ועיירות אחרות, תוך הרג רב של אזרחים, עברו מרבית הצ'צ'נים לתמוך בבדלנים. הרוסים הכריזו שניצחו במלחמה ושלבדלנים הצ'צ'נים אין עוד יכולת התנגדות משמעותית. באוגוסט 1996 פתחו כוחות צ'צ'נים שמנו 1500 לוחמים בהתקפה על גרוזני וכיתרו כוח של 7500 חיילים רוסיים בעיר תוך שהם מרתקים אותם למוצביהם ולבסיסיהם וצולפים בכל מי שיוצא מהם. תגבורות משוריינות שנשלחו לעזרת הנצורים הושמדו באבידות כבדות לרוסים. חיילים רוסים נצורים רבים נהרגו או נלקחו בשבי.

ב-31 באוגוסט נחתם הסכם הפסקת אש שכלל נסיגה של הצבא הרוסי מצ'צ'ניה. המלחמה הסתיימה בתבוסה רוסית גדולה. הצבא האדיר שפעם הטיל אימה על העולם כולו הובס לחלוטין על ידי כוחות קטנים ממנו ובעלי כוח אש קטן בהרבה. המלחמה גם גרמה להרס רב בצ'צ'ניה, להרג רב בקרב האזרחים וליצירת פליטים רבים שברחו מבתיהם המופגזים. עקב כך, רוסיה גונתה רבות על ידי מדינות העולם על השימוש המופרז בכוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]