מלחמת תשע השנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלחמת תשע השנים
תאריך התחלה: 1688-1697
מקום: אירופה, אירלנד, צפון אמריקה
תוצאה: ללא הכרעה, חתימת הסכם רייסווייק
הצדדים הלוחמים
Flag of the Habsburg Monarchy.svg האימפריה האוסטרית
Flag of Bavaria (lozengy).svg בוואריה
Flag of Brandenburg.svg ברנדנבורג
Flag of England.svg אנגליה
Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg האימפריה הרומית הקדושה
Wappen Kurpfalz.svg הרוזנות האלקטורלית
Flag Portugal (1707).svg פורטוגל
Savoie flag.svg דוכסות סבויה
Flag of Saxony.svg סקסוניה
Flag of Cross of Burgundy.svg ספרד
Flag of Sweden.svg שבדיה
Prinsenvlag.svg הרפובליקה ההולנדית 
Drapeau du royaume de France.png צרפת
St Patrick's saltire.svg היעקובינים האירים 
מפקדים
Flag of England.svg ויליאם השלישי
Prinsenvlag.svg וואלדק
Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg פרידריך הראשון
Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg קארל החמישי
Banner of the Holy Roman Emperor (after 1400).svg לואיס ויליאם
Flag of Bavaria (lozengy).svg מקסימיליאן השני
Flag of Saxony.svg ויקטור אמדאוס השני 
Drapeau du royaume de France.png לואי הארבעה עשר
Drapeau du royaume de France.png ג'יימס השביעי מלך סקוטלנד 
כוחות
350,000 חיילים
189 ספינות 
420,000 חיילים
119 ספינות 

מלחמת תשע השנים, הנקראת לעתים מלחמת הברית הגדולה או מלחמת ליגת אוגסבורג, התרחשה בין השנים 1688 ו-1697. הייתה זו מלחמה בהיקף רחב שהתרחשה בשלהי המאה ה-17, בעיקר על אדמת אירופה, אך גם באירלנד ובצפון אמריקה. באירלנד המלחמה נקראת לעתים המלחמה הוויליאמית, ובצפון אמריקה היא נודעת כמלחמת המלך ויליאם. מסמכים עתיקים אף מתייחסים למלחמה כמלחמת הירושה הפלטנית, או מלחמת הירושה האנגלית.

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת יצא ממלחמת הולנד-צרפת כשליט החזק ביותר במערב אירופה, אך אף על פי שהרחיב את ממלכתו, "מלך השמש" עוד לא היה מרוצה. בשילוב של אגרסיה, סיפוח וכוונות חוקיות לכאורה, לואי ושריו גיבשו והרחיבו את כיבושיהם כדי ליצב ולחזק את גבולות הממלכה. מלחמת האיחוד (16831684) איבטחה את גבולותיו של לואי, אך המלך ביטל את האדיקט של נאנט ב-1685, דבר שהביא להדרדרות של הצבא הצרפתי, ושל השליטה הפוליטית של צרפת באירופה. התוקפנות של לואי הובילה בסופו של דבר להקמתה של קואליציה אירופאית גדולה - הברית הגדולה, שמטרתה להפחית את האמביציות הצרפתיות. הברית הובלה בעיקר על ידי הגנרל האנגלי-הולנדי ויליאם השלישי, מלך אנגליה, לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרלוס השני, מלך ספרד, וויקטור אמדאוס, דוכס סבויה.

המלחמה התבלטה במצורים, בעיקר על מונס, נאמור, שרלרואה וברצלונה; קרבות פתוחים כמו פלורה ומארסאגליה היו פחות נפוצים, משום שקרבות אלו הסתיימו בדרך כלל בניצחון צרפתי. ב-1696 צרפת הייתה על סף קריסה כלכלית. הכוחות הימיים (אלו של אנגליה והרפובליקה ההולנדית), גם כילו כסף רב, וכשסבויה פרשה מן הקואליציה ב-1696, היו מוכנים כל הצדדים למשא ומתן. חתימת הסכם רייסווייק בספטמבר 1697 הביאה לסופה של מלחמת תשע השנים, אך עם מותו של קארלוס השני (ללא יורשים), יפתח מאבק חדש על ירושת האימפריה הספרדית, דבר שיסבך את צרפת שוב עם הברית הגדולה במאבק נוסף - מלחמת הירושה הספרדית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]