מלטה

רפובליקת מלטה (במלטזית: Repubblika ta' Malta) היא מדינה המורכבת ממספר איים הממוקמת במרכז הים התיכון מדרום לאיטליה. מיקומם האסטרטגי של האיים גרם לכך שלאורך ההיסטוריה הם נכבשו שוב ושוב. כיום מלטה היא מדינה עצמאית החברה באיחוד האירופי.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 פוליטיקה
3 כלכלה
4 גאוגרפיה
5 דמוגרפיה
6 תרבות
7 מלטה וישראל
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מלטה

מלטה הייתה מיושבת מהאלף ה-6 לפנה"ס. ישוב פרה-היסטורי גדול היה במקום עד הגעת הפיניקים שקראו לאיים מלט (malat) (פירוש המילה - נמל בטוח). בסביבות 400 לפני הספירה האיים נכבשו על ידי קרתגו ולאחר מכן על ידי רומא. הערבים כבשו את האיים מידי האימפריה הביזנטית בשנת 870 לספירה. לאחר סדרת מלחמות האיים עברו לשליטת הנורמנים מסיציליה ומלטה הפכה שוב לנוצרית. לאחר הכיבוש הנורמני נוצרה האצולה המלטית. עד היום משתמשים באיים ב-32 תוארי אצולה. בשנת 1530 העניק קארל החמישי את השליטה על האיים לידי אבירי מסדר ההוספיטלרים, שגורשו כמה שנים לפני כן מרודוס על ידי האימפריה העות'מאנית בעקבות עיסוקם בשוד ימי.

האבירים לא זנחו את מנהגם לתקוף ולשדוד ספינות מוסלמיות וכתוצאה מכך, בשנת 1565 יצאו הטורקים להתקפה על בסיסם עם כוח שכלל כמה עשרות אלפי חיילים. האבירים הזעיקו תגבורת מאירופה ובעזרתה הצליחו להדוף את הטורקים והמצור הטורקי נכשל. שלטונם נגמר עם כיבוש האיים על ידי נפוליאון בשנת 1798. הבריטים כבשו את האיים מידי הצרפתים בשנת 1800.

בשנת 1814 כחלק מחוזה פריז מלטה עברה רשמית לשלטון האימפריה הבריטית. ושימשה כמעגן אוניות ומפקדת הצי המלכותי עד שנת 1930. מלטה שיחקה תפקיד חשוב במלחמת העולם השנייה, עקב הקירבה לקווי האספקה הגרמניים. על גילוי אומץ הלב, הוענק לאי כולו עיטור - צלב ג'ורג' (George Cross), שכיום מופיע בסמל המדינה. לאחר המלחמה קיבלה מלטה עצמאות בשנת 1964. לפי החוקה של שנת 1964 ראש המדינה היא המלכה אליזבת השנייה והמושל הוא נציגה. בשנת 1973 הפכה מלטה לרפובליקה החברה בחבר העמים הבריטי ולה נשיא כראש המדינה. מלטה הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מלטה

הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט וממנה את ראש הממשלה, מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בפרלמנט (בדומה לשיטה הישראלית). הפרלמנט של מלטה מורכב מבית אחד בלבד. הנשיא, בהמלצת ראש הממשלה ממנה את השרים לכל משרדי הממשלה. כל שרי הממשלה חייבים להיות חברי הפרלמנט. הבחירות נערכות מדי 5 שנים.

משנת 1993 מלטה מחולקת ל-68 מועצות מקומיות.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת מלטה

משאב הטבע העיקרי הוא אבן הגיר, מיקום גאוגרפי נח וכח עבודה יצרני. מלטה מייצרת רק כ-20% מהאוכל שלה, יש לה מקורות מים מוגבלים ואין לה מקורות אנרגיה טבעיים. הכלכלה תלויה על: הסחר הזר (משמשת כנקודת מעגן לספינות מטען), יצור (בעיקר אלקטרוניקה וטקסטיל) ותיירות. במלטה יש חברות פרטיות אשר נמצאות בפיקוח ממשלתי ושווקים ליברליים. מלטה ותוניס דנות על שימוש מסחרי הדדי במים הטריטוריאליים שבין שתי המדינות.

[עריכה] גאוגרפיה

מפה של מלטה

ערך מורחב – גאוגרפיה של מלטה

מלטה מורכבת מארכיפלג במרכז הים התיכון בערך 93 ק"מ דרומית לסיציליה. רק שלושת האיים הגדולים (מלטה, גוזו וקומינו) מיושבים. המפרצים הרבים מאפשרים נמלים טובים. פני השטח בתוך האיים, המיושבים בצפיפות מתאפינים בגבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה ביותר היא טה'דמיירק אשר נמצאת באי מלטה. האי הראשי והגדול מבין השלושה הוא מלטה, בו שוכנת רוב האוכלוסייה והבירה - ואלטה. האי השני בגודלו הוא גוזו ובירתו - ויקטוריה. האי השלישי בגודלו - קומינו, קטן משמעותית מהאחרים, חסר כבישים סלולים ובשטחו מלון בודד.

האקלים המקומי הוא ים תיכוני.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של מלטה

מלטה היא אחת המדינות הצפופות בעולם עם בערך 1,250 תושבים על קמ"ר. מקור רב האוכלוסייה הוא ערבי, בריטי , איטלקי, ופיניקי. רב התושבים הזרים במלטה הם בני הלאום הבריטי. ישנה קהילה מוסלמית בת 2,500 נפש, ורבים מהם נשואים לבני האי המקוריים.

הדת הרשמית במדינה היא הנצרות הקתולית, אך יחד עם זאת יש חופש פולחן לבני כל הדתות. במלטה שתי שפות רשמיות - מלטזית (שפה שמית) ואנגלית, אך גם איטלקית מדוברת בפי רב התושבים.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות מלטה

האיים מלטה וגוזו היו נתונים להשפעות תרבותיות שונות ומגוונות, והדבר ניכר בתרבותם של תושבי שני האיים. כמעט כל התושבים הם נוצרים קתולים, ומנהגיהם הדתיים דומים למנהגים המקובלים בדרום איטליה. החגים שנקבעו בכנסייה הקתולית לזכר קדושים או לזכר מסורות המקובלות בקרב נוצרים קתולים מורגשים במלטה ובגוזו יותר מאשר בקהילות קתוליות אחרות. חלק גדול מהחגים האלה מוכרים כימי שבתון ברפובליקה של מלטה, והם נחגגים בתהלוכות או בעצרות גדולות. ברחובות הערים מוצבים פסלי איקונין, ומקומות שבהם ביקר האפיפיור מסומנים בכתובות.

השפה המלטית (מכונה גם מלטזית) התפתחה מניב צפון-אפריקני של השפה הערבית, אולם עקב השפעה חזקה של שפות אירופיות, בפרט איטלקית בניב של סיציליה ואנגלית בריטית, היא התרחקה במידה רבה מן הערבית. עדיין יש לה מאפיינים מובהקים של שפה שמית, אולם הפונולוגיה שלה שונה מהפונולוגיה הערבית, והיא משופעת במילים שאולות מאיטלקית ומאנגלית. השפה המלטית נכתבת באותיות לטיניות בשיטה שהתפתחה משיטת הכתיב האיטלקי. הכתיב פונטי בדרך-כלל, אולם עדיין יש ייצוג בכתב לעיצורים לועיים שכמעט נעלמו בהגייתם של רוב התושבים. יש הבדלים בין לשונם של תושבי האי מלטה לבין תושבי האי גוזו, כשהניב של גוזו נוטה להיות שמרני יותר, בעוד הניב של מלטה מושפע יותר מהשפות האירופיות. מונחים ושמות מעולם הדת שאולים מאיטלקית, והם שונים מאוד מאלה המקובלים בקרב הערבים הנוצרים. מונחים מתחום האדמיניסטרציה והמדע שאולים בדרך-כלל מאיטלקית או מאנגלית. רוב המלטים מדברים אנגלית ואיטלקית כשפות זרות. השפה האנגלית נחשבת שפה רשמית בצד השפה המלטית. המלטים נוטים בדרך-כלל להצניע את הקשר של שפתם לשפה הערבית, ומעדיפים לראות בה שפה שמית עצמאית. לפעמים מוצגת השפה המלטית כגלגול של השפה הפונית, ניב של השפה הפניקית שדובר בקרתגו, אולם אין לדעה זו תימוכין בבבלשנות ההיסטורית.

השפעת השלטון הבריטי במלטה ניכרת במאפיינים שונים של האדמיניסטרציה, התחבורה ועוד. השפה האנגלית מוכרת כשפה רשמית בצד השפה המלטית, והיא נלמדת בבתי הספר. המלטים נוהגים בצד שמאל של הכביש, כמקובל באנגליה ובמושבות בריטיות לשעבר. צלב המלך ג'ורג', עיטור הכבוד הגבוה ביותר שמעניק מלך בריטניה לאזרחים שגילו גבורה ואבירות, מופיע על דגל מלטה כזכר להענקת העיטור לתושבי מלטה מאת המלך ג'ורג' השישי על הגבורה שגילו במלחמת העולם השנייה. אף כי בתרבותם של תושבי מלטה וגוזו ניכרת השפעה איטלקית חזקה, התרבות הבריטית אינה זרה להם, כך שמבקרים בריטים מרגישים בדרך-כלל נוח יותר במלטה מאשר בדרום איטליה.

[עריכה] מלטה וישראל

בין ישראל ומלטה מתקיימים יחסי ידידות במסגרת יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. באפריל 2005 חתמו סגן ראש הממשלה ושר החוץ דאז סילבן שלום ושר החוץ של מלטה, מיכאל פרנדו על הסכם שיתוף פעולה בתחום הבריאות והרפואה בין שתי המדינות. שלום אמר בטקס כי הוא מקווה שההסכם יסייע בהעמקת היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות, במיוחד בתחום הכלכלי. ולמרות זאת לישראל אין שגרירות במלטה, אלא רק מחלקה שעוסקת ביחסי שתי המדינות בשגרירות ברומא, איטליה. גם השגרירות האיטלקית בארץ היא זו שעוסקת ביחסי ישראל-מלטה, והמלטזים מצידם לא הביעו רצון להקים שגרירות משלהם בתל אביב.

מלטה לא נחשבת מדינה מתווה מדיניות באיחוד האירופי, אך היא דווקא נחשבת אוהדת לפלסטינים ולשאיפותיהם הלאומיות. באוקטובר 2005 ראש ממשלת מלטה, לורנס גונסי, הציע לרשות הפלסטינית עזרה בבניית נמל מתקדם בעזה ובהקמת מתקן להתפלת מי ים, לדבריו, מתן עזרה מסוג זה יכול להפחית את המתח באזור.