מלך-פילוסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלכים-פילוסופים הם השליטים או שומרים היפותטיים באוטופיה "קליפוליס", עיר המדינה האידאלית של אפלטון. אם חזון זה יוגשם, לשיטתו של אפלטון "על הפילוסופים להפוך למלכים... או שאלו המתקראים מלכים חייבים לעבור באופן אמיתי ומתאים תהליך של פילוסופיזציה" ("הרפובליקה" תרגום חופשי).

המדינה כגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלטון משווה את המדינה לגוף האדם.האיכרים והסוחרים הם הבטן. הם פועלים מתוך תשוקה. הלוחמים הם החזה, הם פועלים מתוך רצון. הפילוסוף מלך הוא הראש, והוא פועל מתוך התבונה. כשם שהגוף פועל בהרמוניה כך גם המדינה.

בספר השבעי של "הרפובליקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלטון מגדיר כפילוסוף אדם המחפש ידע אמיתי ושיש לו גישה אמיתית לצורות (אידאות אפלטוניות), בניגוד לאדם המחפש מראות מסוימים או השכלה. בנוסף לכך הרעיון שהפילוסוף מהווה את השליט הטוב ביותר מובא במטאפורת "ספינת המדינה", אחד מהרעיונות המצוטטים ביותר של אפלטון. "נווט אמיתי חייב מתוך הכרח לשים לב לעונות השנה, לשמים, לכוכבים, לרוחות ולכל דבר שנוגע לספינה על מנת באמת לשלוט בה". אפלטון טוען שמלחים (קרי תושבי עיר-המדינה) מתעלמים מה"בטלנות", של הפילוסוף משום שלא ראו בחייהם פילוסוף אמיתי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל פופר מאשים את אפלטון בעליית הטוטאליטריות במאה ה-20, כשהוא רואה את המלכים-פילוסופים של אפלטון ורעיונותיהם לגבי "הנדסה חברתית" ו"אידאליזם", כמובילים הישר אל היטלר וסטלין (דרך הגל ומרקס). בנוסף, נאמר[דרוש מקור] כי האייתולה ח'ומייני קיבל השראה מהחזון האפלטוני של המלך-פילוסוף, התעניין ב"רפובליקה" של אפלטון למד מיסטיקה איסלמית בקום בשנת 1920 ולאחר מכן ביסס עליהם את הרפובליקה האיסלמית שלו.

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.