מלך הלוחמים
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
The King of Fighters (בקיצור מכונה KoF) היא סדרה של משחקי וידאו של חברת SNK בסגנון קרבות. בניגוד למשחקים שהיו מקובלים עד 1994, במשחק זה ניתן לבחור קבוצה של לוחמים.
תוכן עניינים |
סיפור הסדרה [עריכה]
בשנת 1993 מיליונר דמוניקני בשם רוגאל נלחם בלוחם בשם לאופלד גאוניץ, והפסיד. גאוניץ עקר לרוגאל את העין הימנית. ב-1994 רוגאל ארגן טורניר קרבות בין-קבוצתיות, כשכל קבוצה מייצגת מדינה. רוגאל נלחם בעצמו על סיפון היאכטה שלו "נח השחור" נגד מנצחי הטורניר והפסיד. כדי למנוע את ההשפלה הוא הטביע את היאכטה, אולם המנצחים שרדו. ב-1995 הוא חזר לממן את הטורניר, והעמיד כבן זוג את סאייסיו קוסנג'י, אבא של קיו מיפן, ועשה לו שטיפת מוח.
ב-1996 הטורניר אורגן על ידי יפאנית בשם צ'יזורו קאגורה. אחרי שהטורניר נגמר גאוניץ הופיע חזק יותר.
ב-1997 הצטרפו לטורניר שלישייה מעורבת מיפן, שבדיה וצרפת. אחרי שהטורניר נגמר התברר שהם מחזיקים בכח האורוצ'י, כח אגדי שהיה שייך פעם לדרקון בעל שמונה ראשים.
ב-1999 ה"בוס" הוא קריזליד, לוחם אירי.
משחקים מוקדמים [עריכה]
- "Ikari warriors" (החל מ-1984): משחק יריות ממבט על. שלושה לוחמים מופיעים ב-KoF כברזילאים.
- "psicho soldiers" (החל מ-1985): משחק הרפתקאות. הקבוצה ה"סינית" מבוססת עליו.
- "Fatal fury" (החל מ-1991), "art of fighting" (החל מ-1992): סדרות משחקים של דו-קרבות. רבים מהלוחמים (כולל גיבורי הסיפורים) המשיכו ל-KoF.
המשחקים [עריכה]
המשחקים נקראו על שם השנה. במשחק של 1994 ניתן היה לבחור רק קבוצות ערוכות מראש, של שלושה לוחמים כל קבוצה, כשכל אחת מהקבוצות מייצגת מדינה: יפן, סין, ארצות הברית, ברזיל, מקסיקו, בריטניה, דרום קוראה ואיטליה. כשלוחם אחד נופל השני ממשיך את הקרב. ה"בוס" הינו רוגאל ברנשטיין, מנהל הטורניר. רוב הקבוצות המשיכו גם למשחקים הבאים, בשינויים קלים.
במשחקים של 1995-1996 ניתן היה לערוך את הקבוצות, ונוספו גם תנועות חדשות ללוחמים.
החל מהמשחק של 1997 ניתן לבחור בין שני סגנונות משחק- "מתקדם" ו"אקסטרה". ב"מתקדם" אפשר ליצור תנועת "יאוש" של נזק כפול, וב"אקסטרה" ניתן להזיז את מד הכח ידנית תוך משחק.
המשחק של 1998 היה ללא סיפור רקע, וכלל כמעט את כל הלוחמים שהשתתפו במשחקים הקודמים, כולל רוגאל כ"בוס" שחזר מהמוות. ברגע שלוחם מסוים נופל מד הכח של המשחק עולה דרגה. בגרסה מתקדמת של המשחק, "ultimate match", נוסף סגנון נוסף, "ultimate", בו ניתן לערוך את הסגנון.
במשחק של 1999 ניתן היה לבחור ארבעה לוחמים, כשאחד מהם הוא "תוקף", כלומר יכול להיכנס למשחק לכמה שניות רק כדי לתת מכה מיוחדת.
במשחקים של 2000-2001 ניתן היה לבחור מתוך הארבעה כמה הם "תוקפים", ונוספה רמה נוספת של תנועת סופר-יאוש. המשחק של 2002 חזר למתכונת של 1998, וכמוהו גם לו לא היה סיפור רקע.
במשחק של 2003 נוספה רמת "יאוש של מנהיג", ואותה רק מנהיג השלישייה יכול לבצע. בנוסף לכך, ניתן היה להחליף לוחם באמצע הקרב, והקרב היה בעל סיבוב אחד ארוך. המשחק של 2004 הוא כמו 1998 ו-2002.
משחקי המשך [עריכה]
המשחקים הבאים היו בעלי שמות ולא שנים.
החל מ-2000 יצאו שלושה משחקים משותפים עם סטריט פייטר, בשם "SNK vs. Capcom". במשחק הראשון ניתן היה לבחור מספר של לוחמים כשסכום דרגות הקושי שלהם הוא ארבע. המשחק השני כלל כמה סגנונות משחק, שלושה מ-SNK ושלושה מ"סטריט פייטר אלפא 3".
הקבוצות העיקריות [עריכה]
- יפן: קיו קוסנג'י, בנימרו ניקאידו, גורו דאימון, צ'יזורו קאגורה, שינגו יבוקי, איורי יגאמי
- סין: את'נה אסימיה (גיבורת משחקי "את'נה" ו"לוחמי הפסיכו"), סייה קנסאו, צ'ין ג'נצו, באו, מומוקו
- ברזיל/ארגנטינה: ראלף "פול" ג'ונס, קלארק "וינס" סטיל (גיבורי "לוחמי איקרי" ומאוחר יותר גם "מטאל סלאג"), היידרן, לאונה היידרן.
- איטליה/תאילנד: טרי בוגארד אנדי בוגארד, ג'ו היגשי (גיבורי משחקי "פטאל פורי")
- מקסיקו: ריו ,יורי וטקומה סקזקי, רוברט גרסיה (גיבורי משחקי "ארט אוף פייטינג")
- ארצות הברית: בריאן באטלר, ד' הכבד, לאקי גלאובר
- בריטניה: קינג, מאי שירנוי, קסומי טודו
- דרום קוראה: קים קפוואן, צ'אנג כוהאן, צ'וי בוונג
- גרמניה (1996): גיס הווארד, וולפגאנג קראוזר, "מר גדול" (ה"בוסים" של המשחקים הקודמים של SNK)
- שבדיה/צרפת (החל מ-1997): ישירו ננקסה, כריס, שרמי
