מלך למפדוזה

"מלך למפדוזה" (ביידיש: דער קעניג פון לאמפעדיסא; באנגלית: The King of Lampedusa) הוא מחזה מאת שמואל הרנדורף, שנכתב בשנת 1943 בעקבות מקרה אמיתי. מאיר צלניקר עיבד וביים את המחזה, והוא הוצג 200 פעמים על בימת תיאטרון יידיש בלונדון, בשנת 1944. נוסח עברי הוצג באותה שנה בתיאטרון "המטאטא".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי האיטלקי הקטן למפדוזה, שבין מלטה לתוניסיה, היה נתון ביוני 1943 להפצצות כבדות של בעלות הברית שנועדו להביא לכניעתו לקראת הנחיתה בסיציליה.^[1]

מפציץ מיושן מדגם פיירי סורדפיש של חיל האוויר המלכותי הבריטי, ובו שלושה אנשי צוות - הטייס סידני כהן, הנווט פיטר טייט, והמקלען לסלי רייט - נקלע לאזור במקרה ב-12 ביוני, לאחר שתעה בדרכו מעל הים התיכון, ונאלץ לנחות באי מחוסר דלק.

המפקד האיטלקי מסר לאנשי הצוות הנבוכים כתב כניעה, כדי שיעבירו אותו למפקדת בעלות הברית.

אנשי הצוות חזרו לבסיסם, וחבריהם לטייסת החלו לכנות אותם "מלכי למפדוזה". הסיפור פורסם בהרחבה בעיתונות, ובפרט, הכה גלים באיסט אנד של לונדון, שם גדל סידני כהן.

נתן אלתרמן כתב בעקבות האירוע את שיר הטור השביעי "למפדוזה כהן".^[2]

המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר, שמואל הרנדורף (לימים דורפסון, 1900–1969), שהה אז בלונדון ככתב של עיתון יהודי בארצות הברית. הוא ביסס על האירוע מחזה פנטזיה. במערכה השנייה, הגיבור סם קגן, שדמותו מבוססת על הטייס סידני כהן, חולם שהוא אכן הופך למלך, מקים בלמפדוזה ממלכה יהודית, והמוני יהודים מן האיסט אנד מהגרים אליה. המסר של המחזה הוא ציוני: בסוף המחזה, לאחר שהעניינים בממלכה משתבשים, מחליטים תושביה לעלות לארץ ישראל.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עובד למחזמר, והוצג בלונדון על ידי להקת התיאטרון של מאיר צלניקר.^[3] הצגת הבכורה נערכה ב-31 בדצמבר 1943. ההצגה הפכה ללהיט למרות קשיי המלחמה,^[4] וסוקרה בהרחבה בעיתונות האנגלית. גם התועמלן הנאצי ויליאם ג'ויס ("לורד האו האו") התייחס להצגה באחד משידורי הרדיו שלו מברלין. התקיימו 200 הופעות, עד אוגוסט 1944.

המחזה תורגם לאנגלית ושודר כתסכית ב-BBC.

המחזה תורגם גם לעברית, והוצג בארץ ישראל בתיאטרון "המטאטא". השתתפו משה חורגל, תיאודור ביקל, יעקב אבא, ברונקה זלצמן, ואחרים.^[5] הטייס סידני כהן ראה הצגה זו בחיפה, בהיותו בחופשה.

דוקטור למפדוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן היהודי הסובייטי שלמה מיכאלס ביקש ב-1944 אישור להציג בברית המועצות גרסה של המחזה ובה יוחלף המסר הציוני במסר של כמיהה אל המחוז היהודי האוטונומי בירוביג'ן. הרנדורף סרב. באוקטובר 1948, אחרי רצח מיכאלס, הוצג בתיאטרון היהודי במוסקבה מחזה בשם דוקטור למפדוזה מאת פרץ מרקיש. הרנדורף חשד כי הוא מבוסס על "מלך למפדוזה".^[6]

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה פורסם כספר, ביידיש עם תרגום לאנגלית, בשנת 2003. סרט דוקומנטרי קצר של ארנולד שוורצמן, העוסק באירוע ובמחזה, הוצג בשנת 2006 במכון למוזיקה יהודית (Jewish Music Institute) בלונדון. שוורצמן תכנן להפיק גם סרט עלילתי בנושא, אך התוכנית טרם מומשה.

סידני כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידני כהן, הטייס שעל סיפורו מבוסס המחזה, גדל בבית יתומים יהודי בלונדון. עד לגיוסו לחיל האוויר המלכותי, בשנת 1941, עבד כגזרן בתעשיית הביגוד. הוא נהרג בתאונת מטוס ב-26 באוגוסט 1946.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

S.J. Harendorf, The king of Lampedusa : a play ; edited and translated from the Yiddish by Heather Valencia ; foreword by Anna Tzelniker (London : Jewish Music Institute International Forum for Yiddish Culture, 2003).