בית דוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשושלת דוד המלך. אם התכוונתם לשכונה בירושלים, ראו בית דוד (שכונה).
בית דוד הוא כינוי לשושלת המלוכה שמייסדה הוא דוד המלך, השני שבמלכי ממלכת ישראל לפני פילוג הממלכה. כל מלכי ממלכת יהודה, למעט עתליה, מיוחסים אליו.
בתורה, יעקב מברך את יהודה בנו: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"[1], והפרשנים רואים בכך הבטחה כי מלך ישראל יהיה משבט יהודה.
לפי התנ"ך, הובטח לדוד כי ביתו ישלוט תמיד בממלכת יהודה בזכות מסירותו לעבודת ה', כפי שאמר ה' לדוד: "והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו, הוא יבנה בית לשמי וכוננתי את כיסא ממלכתו עד עולם, אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן, אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. וחסדי לא יסור ממנו... ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך, כיסאך יהיה נכון עד עולם"[2]. הדבר הובן כהבטחה שגם אם תיפסק מלכות בית דוד, בעתיד היא תשוב למקומה.
בשנת 538 לפנה"ס (42 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון), חזרה שושלת בית דוד ליהודה עם שיבתו של זרובבל בן שאלתיאל במסגרת הצהרת כורש.
במהלך תקופת בית שני נעלמה השושלת, אולם בסוף התקופה נמצאה מגילת יוחסין עתיקה בה יוחסו אבותיו של הלל הזקן לבית דוד. בשל כך נחשבו צאצאיו, שושלת הנשיאות וראשי הגולה לממשיכי מלכות בית דוד. רש"י והמהר"ל התיחסו על שושלת זו. כמו כן התייחסו לשושלת זו משפחות שונות, ביניהם משפחת קלונימוס מהעיר נרבון, משפחת יפה, שושלת רבנים עתיקה ומשפחת הלוי מספרד (משפחתו של רבי יהודה הלוי). בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד, חיו בספרד מספר משפחות שהתייחסו לשושלת זו. משפחות אלו כונו "בני חורין", היו מקורבים לשלטון, ובעלי זכויות יתר בממלכת קסטיליה. המשפחות זכו לקבל אחוזות פאר ותוארי אצולה ואבירות ממלכי קסטיליה. מקרב הקהילה היהודית בספרד זכו המשפחות לכבוד בשם יחוסם כצאצאי דוד המלך, ובני המשפחה הוכתרו בתואר "נשיא". ממשפחות בני החורין ניתן למצוא את משפחת אבן עזרא, הלו, אבולפעיה, אבן שושן, בנבישתי, ועוד. הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק כותב: "אין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת - כפר בשם יתברך ובדברי נביאיו".
על פי המסורת המשיח יהיה מבית דוד, ולכן משיחי השקר תמיד ייחסו עצמם לבית דוד, כמו כן יוחס ישו לבית דוד בתחילת הנצרות כדי לתת לגיטימיות להיותו משיח.
ישנן תפילות רבות בסידור התפילה היהודי המבקשות לכונן מחדש מלכות יהודית משושלת זו[3] מכיוון שהיא נתפסה במסורת היהודית כמלכות נקיה ומוסרית. בתלמוד ישנה התייחסות למלכות זו ואנשיה מתוארים שם כצנועים וענוותנים, שמקבלים עליהם את עולה של המערכת המשפטית[4]. למלכים מבית דוד ישנו מעמד מיוחד בהלכה, כמו משיחה בשמן המשחה[5], משיחה על מעיין[6], וישיבה אקסקלוסיבית בעזרה של בית המקדש[7].
משפחות המתייחסות על בית דוד על פי המסורת הן שאלתיאל, אברבנאל, גבאי[דרוש מקור], מני וקלימר.
המקור הראשוני הקדום ביותר המזכיר את השושלת הוא כתובת תל דן מהמאה השמינית לפה"ס, הכתובה בארמית. בכתובת כתוב "ך בית דוד", כאשר תחילת הכתוב חסר וכנראה הכוונה ל"מלך".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בראשית מ"ט י'
- ^ שמואל ב, ז י"ב-ט"ז
- ^ בין היתר בברכת המזון (ברכת רחם), במוסף של יום שבת (ברכה לאחר ההפטרה), בתפילות עמידה של ראש השנה וביום כיפור ואף בתפילת נעילה.
- ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין ב' ה'
- ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות כלי המקדש א' ז'
- ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים א' י"א
- ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז' ו', והלכות סנהדרין י"ד י"ב
