מלכת שבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא, בציור התלוי בכנסייה האתיופית בעיר העתיקה בירושלים.

מַלְכַּת-שְׁבָא (המאה העשירית לפנה"ס) הוא שמה של מלכה קדומה, המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן ובאתוס האתיופי הכברה נגסט.

מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בצפון אתיופיה ובתימן. על פי המסורת האתיופית הייתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והייתה חלק מהשושלת האגעזית, על פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 לפנה"ס - 975 לפנה"ס (31 שנה)‏‏‏[1].

שמה המקובל של מלכת שבא בפולקלור האתיופי הוא מָקֶדָה, אך כינוייה מתקופות שונות רבים ומגוונים. בתנ"ך היא מופיעה בפשטות כ"מלכת שבא", בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נקראת ניקָאוּלה, ובתרבות האסלאמית היא מכונה בּילְקִיס.

עמנואל וליקובסקי זיהה את מלכת שבא כמלכה המצרית חתשפסות.

הסיפור התנ"כי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסיפור התנ"כי חייתה מלכת שבא במאה ה-10 לפני הספירה. בסיפור התנ"כי מוזכרת מלכת שבא שאינה מוזכרת בשמה, אלא רק בתוארה, כמי שביקרה בירושלים כדי לפגוש בשלמה המלך, ולחוד לו חידות כדי לאמוד את חכמתו המפורסמת:

מלכת שבא.

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ."

– מלכים א', פרק י', א-יג

על פי הכברה נגסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כברה נגסט
ציור אתיופי של מלכת שבא בדרכה לירושלים
תיאור המפגש בין שני השליטים מהכברה נגסט

על פי הכברה נגסט - ספר היוחסין של קיסרי אתיופיה מהשושלת הסולומונית, מלכת שבא שמעה על שלמה המלך מסוחר ובעל אניות ששמו טמרין, טמרין סיפר למלכה על חכמתו ועושרו של שלמה. בעקבות כך אספה מלכת שבא כלים ואוצרות רבים, ובחרה כ-6,000 ילדים וילדות בני אותו גיל, אותם הלבישה בבגדי מלכים. המלכה שלחה מכתב לשלמה וסיפרה כי מסעה לממלכתו יימשך כשלוש שנים. כאשר הגיעה לירושלים, שהה המלך בביתנו, והיא חשבה שהוא שותה מים. המלכה הרימה את שולי שמלתה וגרמה למלך לחייך. סיפור דומה כתוב גם בקוראן.

האתוס האתיופי הכברה נגסט ממשיך ומפרט מה קרה בין שניהם: שלמה המלך הזמין את המלכה מקדה לסעודה יום לפני חזרתה לממלכתה, ודרש ממשרתיו להגיש לה אוכל מתובל, על מנת לגרום לה לצימאון. לאחר הסעודה הזמין המלך את המלכה לישון בארמונו למשך הלילה, והבטיח לא לגעת בה בתנאי שלא תקח דבר ממנו או מארמונו. באישון לילה התעוררה מקדה והרגישה צימאון רב בשל האוכל המתובל. היא החלה לחפש מים בארמון וכאשר מצאה קנקן מים ושתתה ממנו, זינק המלך ממארבו, הפתיע אותה, וטען שמים הם הדבר היקר ביותר בממלכתו, וכי עליה לשלם תמורתם. המלכה חייכה על התכסיס ונעתרה לשלמה. מן המפגש הזה הרתה מלכת שבא, והמלך נתן לה את טבעתו, על מנת שתתן אותה לבנם המשותף לכשיוולד, כדי ששלמה יזהה אותו בעתיד‏[2]. מלכת שבא שבה עם פמלייתה לשבא, וילדה בדרך את מנליק.

ייתכן כי מלכת שבא הייתה שליטת ממלכת ד'מאט שקדמה לממלכת אקסום ושהתקיימה בזמנו של שלמה המלך. מלכי ד'אמט השתמשו בתואר "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגעזי" וכן המחקר הארכאולוגי הנמצא כיום בחיתוליו מאשר שבחריטות בצפון אתיופיה בעיירה יחא מוזכרת מלכה שהייתה שווה מבחינה שלטונית לשלטון הגברים, בנוסף על פי מספר מסורות אתיופיות מלכת שבא אכן הייתה משבט האגעזי[3] על פי המסורת הייתה בתו של המלך ארגבו (נקרא גם ארגבוס) שהיה מלכם ה-28 של בני שבט האגעזי שהקים ממלכה משני צידי מיצר באב אל-מנדב.

הסיפור לפי יוסף בן מתתיהו, המדרשים והקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא המפגש המיני בין שלמה המלך ומלכת שבא מוזכר גם במדרשים ובקבלה. כך למשל אצל האר"י, המציין כי נבוכדנצר השני, מחולל גלות בבל היה מצאצאי שלמה ומלכת שבא: "בא אליה (שלמה) ונולד ממנה נבוכדנצר, והחריב הבית שעמד ת"י (410) שנים."‏[4]

במדרש מסופר כי רצפת השיש של ארמון שלמה הייתה כה מבהיקה עד כי מלכת שבא סברה כי אלו מים והרימה את שמלותיה, תוך שהיא חושפת את שוקי רגליה.

התייחסות נוספת היא של יוסף בן מתתיהו

"והאשה שמלכה על מצרים ועל כוש בימים ההם הייתה בקיאה ביותר בחכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות. וכששמעה על מידותיו הטובות ועל תבונתו של שלמה, הובילה אותה אליו התשוקה לראותו מתוך הסיפורים יום יום על אנשי הארץ ההיא"

קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6‏‏‏‏[5]

בספר 2, פרק 10 יוספוס מגדיר את שבא כשם מקום: "לבסוף נהדפו לשבא, שהייתה עיר המלוכה של כוש, שמה שונה אחר כך למירואי על ידי קמביסס"‏[6]

היסטוריונים מאוחרים יותר שוללים את גרסתו זו של יוספוס היות שלא נמצאו ברשומות המצריות של אותה תקופה או תקופות סמוכות מלכה ששלטה הן על מצרים והן על סודאן (כוש).

ד"ר עמנואל וליקובסקי השתמש בדברי יוסף בן מתתיהו ולפי שחזור הכרונולוגיה הישראלי-מצרי שלו, הוא זיהה את מלכת שבא בתור המלכה המצרית חתשפסות[7]. לשיטתו מסעה של חתשפסות ל"פונת" או "ארץ האל", המתואר על קירות המקדש בדיר אל בחרי, מתאר בדיוק את מסעה של מלכת שבא לארץ ישראל.

על פי מסורת יהודי הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב יהדות קוצ'ין קיימת מסורת הגורסת כי אופיר המקראית, מקום לידתה של מלכת שבא, שכנה בדרום הודו‏[8] ומכאן שמוצא מלכת שבא בהודו ולא באתיופיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏‏‏‏על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר דאז ראס טפרי לעולם הגדול.‏
  2. ^ כברה נגסט, פרק 30
  3. ^ ‏שבט שמי שהתגבש במאה ה-20 לפנה"ס שלא ברור אם היגר לאתיופיה מתימן או שאתיופיה היא מקור העמים השמים ומשם הגיעו העמים לתימן.‏
  4. ^ הציטוט מדברי האר"י הוסף לפירוש רש"י למלכים א', י', י"ג [1]
  5. ^ ‏ התרגום האנגלי מתרגם את כוש לאתיופיה forenamed queen of Egypt and Ethiopia came to Solomon‏ [2]
  6. ^ ‏התרגום לאנגלית הוא they retired to Saba, which was a royal city of Ethiopia, which Cambyses afterwards named Mero‏
  7. ^ ד"ר עמנואל וליקובסקי, תקופות בתוהו - ישראל ומצרים, המהדורה העברית עמ' 87.
  8. ^ באתר של גלעד חסקין
הקודם:
טווסאי דאווס
מלך שבא
1006 לפנה"ס - 975 לפנה"ס
הבא:
מנליק הראשון