מלמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מְלַמֶד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַמֶד". בתלמודי תורה חסידיים נקרא רֶבֶּה) הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן. הוא מלמד את התלמידים את התפילות על ניגוניהן, לימודי קודש: פרשת השבוע, חמישה חומשי תורה ומשנה. הוא אף יוצא עימם לטיולים קצרים בחיק הטבע.

תחילת הלימודים בחדר אצל המלמד היא בגיל שלוש, בהתאם לכתוב: "אמר רבי שמעון בן לקיש, בן שלש שנים הכיר אברהם להקדוש ברוך הוא"" (מדרש תנחומא, פרשת בהר). ההמשך כבר נקבע לפי מסכת אבות: "בן חמש שנים למקרא, בן שלש עשרה למצות וגו'".

המלמד מתמנה לתפקידו על ידי הורי התלמידים, על דעת הרב המקומי. ההורים מממנים את שכרו ומהווים, יחד עם הרב, את הרשות המפקחת על פעולותיו.

רבים מגדולי התורה היו מלמדי תינוקות, ביניהם האמורא רב שמואל בר שילת[1] ועוד, וכן הבעל שם טוב לפני התגלותו.

ה'מלמד' בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, הראשון שמיסד את תפקיד ה'מלמד', היה רבי יהושע בן גמלא. מובא בתלמוד: זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך.... עד שבא רבי יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותם כבן שש, כבן שבע‏[2].

בתלמוד מובא מעשה המתאר את מעלתו של מלמד התינוקות האידאלי: האמורא רב נקלע למקום שהייתה בו עצירת גשמים, גזר תענית אך היא לא הועילה. אולם כאשר שליח הציבור ירד לפני התיבה ואמר "משיב הרוח" - מיד נשבה רוח, אמר "מוריד הגשם" - ובא המטר. אמר לו: מאי מעשיך? אמר לו: מלמד תינוקות אני, ומלמד אני בני עניים כבני עשירים, וכל שלא יכול לשלם לי אינני נוטל ממנו מאומה. ויש לי מחילות של דגים, וכל מי שאינו לומד כהלכה - אני 'משחד' אותו בהן ומפייס אותו, עד שלומד כהלכה‏[3].

ה'מורי' בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תוכנית הלימודים של המלמד בחדר בתימן ("כניס"), המכונה "מוֹרִי",‏ כותב רבי אברהם אלנדאף, מן הבודדים שתיאר את סדר לימודם של בני התורה בתימן, בספר "זכור לאברהם":[4]

  • וכשהייתי בן שלש שנים התחלתי ללמוד א"ב בחדר של חיים מחבוב;
  • ואחר שנה נכנסתי ללמוד אצל ר' אברהם עפגין ז"ל, מקרא עם נקודות וטעמים;
  • בשנת תרל"ג [כבן שבע] נכנסתי ללמוד תורה בבית מדרשו של ר' יוסף הכהן... ללימוד מקרא ותרגום אונקלוס... עד חצות היום... ואחה"צ נביאים...
  • וכך היה עד שהייתי בן עשר שנים. ואז נוסף לי בלמוד תפסיר רס"ג (רבי סעדיה גאון) ומשנה עם רבינו עובדיה ושיעור בשלחן ערוך;
  • עד שנת אחת עשרה... [אז] הכניס אותי [אדוני אבי] ללמוד אצל ר' אברהם אלקארה ז"ל... ללמוד שיעור בתלמוד... ואחר השיעור... הולכים החברים... ואני יושב ולומד תנ"ך, עין יעקב,משנה עם פירוש רבינו עובדיה;
  • והיו איזה תלמידים גדולים מבן חמש עשרה שנה, שהיו לומדים ש"ס שתים שלש שעות עם פירוש רש"י, והייתי לומד עמהם..."

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת בבא בתרא דף ח, ב
  2. ^ בבא בתרא דף כא, א
  3. ^ מסכת תענית דף כד א
  4. ^ מקור: חכמי תימן (ההדגשות לא במקור)