מלנומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלנומה
Melanoma.jpg
מלנומה
שם בלועזית Melanom
ICD-10
(אנגלית)
C43.
ICD-9
(אנגלית)
172.9
ICD-O
(אנגלית)
Malignant melanoma
OMIM
(אנגלית)
155600
DiseasesDB
(אנגלית)
7947
MedlinePlus
(אנגלית)
000850
eMedicine
(אנגלית)
derm/257  med/1386 

ent/27  plastic/456 

MeSH
(אנגלית)
D008545

מֶלָנוֹמָה (Melanoma) היא סוג של סרטן הנגרם כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים. רוב גידולי המלנומה מתחילים בעור, אך הגידולים הסרטניים הראשוניים יכולים להופיע גם בעין, בגרון, במערכת העיכול, בכבד, במוח ובמערכת הלימפה.

מלנומה מהווה את רוב מקרי סרטן העור במדינות המפותחות.

מלנוציטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאם העוברי של המלנוציטים הוא מתאי הרכס העצבי, והם נודדים דרך הדרמיס אל האפידרמיס ובסופו של דבר נשארים בשכבה הבסיסית של האפידרמיס. המלנין הנוצר על ידי המלנוציטים הוא פיגמנט אשר אחראי להגן עלינו מפני קרינת UV. במצב נורמלי, ניתן למצוא בשכבה הבסיסית מלנוציט אחד על כל 5 עד 10 קרטינוציטים.

מאחר שהם אינם תאי אפיתל, המלנוציטים לא מחוברים לתאים שסביבם באמצעות חיבורים הקרויים דזמוזומים, ולכן גידולים שלהם יכולים לפלוש מעבר לממברנה הבסיסית בלי שיהיה מדובר בממאירות - למשל, שומה (nevus) החודרת לדרמיס. מלנוציטים נצבעים לחלבון S100.

גורמי הסיכון למלנומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלנומה הינה מחלה קשה יחסית ולא נדירה, שההיארעות שלה עולה עם השנים. גורמי הסיכון הם חשיפה לשמש - בעיקר בחשיפה שאינה קבועה אלא חשיפה לפרקים (אינטרמיטנטית). בנוסף, הסיכוי למלנומה גבוה יותר אצל בהירי שיער, עור ועיניים. נוכחות של שומות שונות מעלה אף היא את הסיכוי להתפתחות מלנומה, בעיקר במצבים בהם יש שומה מולדת (נבוס קונגניטלי).

אבחנה קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין שומות רגילות לשומות ממאירות. מימין שומות שפירות, משמאל מקרי מלנומה. בשורות ניתן לראות, מלמעלה למטה, את הקריטריונים השונים לאבחון: גאומטריה (סימטריה), גבול השומה, הגוון המשתנה במלנומה, וגודל השומה

הקריטריונים הבסיסיים לזיהוי שומה החשודה במלנומה הם חמישה (בעברית ארבעה מהם מתחילים באות ג'; באנגלית - ב-A,B,C,D,E) כמפורט להלן:

  • גאומטריה (Asymmetry): שומות רגילות הן סימטריות, בעוד מלנומות אינן סימטריות.
  • גבול (Border): גבולות השומה המאפיינים מלנומה לא סדירים, מטושטשים או מחוספסים. גבולות חלקים מעידים בדרך כלל על שומה רגילה.
  • גוון (Color): הגוון של מלנומה אינו אחיד, ושומה חשודה יכולה להופיע בשילוב של צבעים שונים - שחור, חום או חום-צהבהב, אדום, כחול ועוד.
  • גודל או קוטר (Diameter): שומות בקוטר של 5 מילימטר ומעלה חשודות יותר כמלנומות.
  • שינוי (Evolution): הסימן החשוב מכולם. חשד למלנומה מתעורר כאשר מופיעה שומה חדשה וחריגה בצבע שחור, כאשר יש שינוי בגודלה, בצורתה, או בצבעה של שומה קיימת, או כאשר מופיע דימום או גרד בשומה, במיוחד אצל אנשים מעל גיל 40. לכן מעקב אחרי שומות הוא הכרחי לאבחון מוקדם ולטיפול אפקטיבי במחלה.

קריטריונים אלה לא חלים על הסוג המסוכן ביותר של מלנומה - מלנומה קשרית (Nodular Melanoma). הקריטריונים במקרה זה הם:

  • גובה (Elevated): השומה בולטת מעל העור.
  • קושי (Firm): השומה קשה למגע.
  • גדילה (Growing): השומה גדלה.

באופן כללי, ההתפתחות של המלנומה מחולקת לשני שלבים. שלב אחד הוא שלב הגדילה הרדיאלית (מסביב) - Radial growth phase: התאים המלנוציטיים מתרבים לאורך הממברנה הבסיסית ומערבים לאחר מכן את הדרמיס הפפילרי. השלב השני הוא שלב הגדילה הוורטיקלית (מאונך). בשלב זה יש שגשוג והתרבות של התאים המלנוציטיים כלפי עומק הרקמה, וניתן לראות פעילות מיטוטית (מיטוזה - התחלקות התאים). כדי לאבחן שאכן המלנומה צומחת באופן ורטיקלי, יש לראות בתמונה ההיסטולוגית עצמה נוכחות של תא מלנומה מיטוטי (אפילו אחד) בדרמיס, או צבר של תאי נבוס בדרמיס, שהוא גדול יותר מצבר תאי הנבוס הגדול ביותר הנמצא באפידרמיס.

צורות שונות של מלנומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלנומה בכף הרגל

קיימות מספר צורות שונות של מלנומה.

superficial spreading melanoma- הצורה המהווה 70% ממקרי המלנומה. זוהי צורה הנוטה להופיע בעשור הרביעי לחיים (אולם קיימת במקרים נדירים אצל ילדים). מבחינה קלינית, המלנומה מתפשטת וורטיקלית (למרות שמה- המלנומה מכונה "שטחית" היות שקיים פיזור של תאי הגידול בכל שכבות האפידרמיס. התאים שמרכיבים את הגידול הם תאים עגולים וגדולים למדי, הם בעלי פעילות מיטוטית, מאופיינים באטיפיה.

nodular melanoma- מלנומות מסוג זה מהוות עד 15% מכלל המלנומות, והן נוטות להיות אגרסיביות מאד ולערב כל אזור בגוף- בעיקר גב, ראש וצוואר. הגדילה של מלנומות מסוג זה הינה וורטיקלית בלבד- לרוב האפידרמיס לא מעורב.

acral lentiginous melanoma- צורה זו של מלנומה מהווה 10% ממקרי המלנומה. היא פוגעת בעיקר בכפות הידיים והרגליים בעיקר סביב הציפורניים ושכיחה יותר בגיל מבוגר. תאי הגידול משגשגים לאורך השכבה הבזאלית של האפידרמיס בצורה לינארית ובקבוצות. האפידרמיס הינו מעובה יותר בכפות ידיים ורגליים.

lentigo malignant melanoma- צורה זו של מלנומה מהווה בין 5%-10% ממקרי המלנומות. שלב הצמיחה הרדיאלי של המלנומות הנ"ל הינו ארוך, והן מאופיינות בשגשוג משמעותי של מלנוציטים אטיפיים לאורך השכבה הבזאלית.

אבחנה מעבדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה של מלנומות נעשית על ידי צביעה של S100- כפי שצוין לעיל, המלנוציטים נצבעים באופן אימונוהיסטוכימי לחלבון זה, וכך ניתן לזהות באופן רגיש למדי (90%) את תאי הגידול עצמם. מבחינה מולקולרית, ניתן לזהות בגידול מסוג זה אברציות כרומזומליות ומוטציות: בעיקר בכרומוזום 9P אשר מקודד לגן P16 שהינו סוג של גן מדכא סרטן. גנים נוספים שנוטים לעבור מוטציות במלנומה הינם BRAF (קשור לשגשוג תאים בתגובה ל- UVB) וכן מוטציות ב-RAS.

התפשטות הגידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלנומה מתפתחת בשלב הראשון באפידרמיס, לאחר מכן חודרת לדרמיס הפפילרי, ואז לדרמיס הרטיקולרי ולתת העור. הגרורות מתפשטות הן דרך הלימפה והן דרך הדם- והן מתפשטות אף לאתרים יוצאי דופן יחסית כגון פנים הלב (האנדוקרד) ובלוטת התריס.

staging: באופן כללי, 70% מהחולים במחלה מקומית שאינה מפושטת שורדים לעשר שנים, לעומת 20% מהחולים במחלה מפושטת. הפרוגנוזה תלויה גם במין (לנשים יש הישרדות גבוהה יותר), לגיל (ההישרדות פחות טובה בגיל מבוגר) ומיקום הגידול (בגפיים הפרוגנוזה נחשבת טובה יותר מאשר במרכז הגוף או בראש-צוואר).

יש פקטורים פרוגנוסטיים מיקרוסקופיים המבוססים על שיטות לסיווג המלנומה.

כך למשל- הדירוג של Breslow בוחן את עובי הגידול עצמו במאונך לאפידרמיס- ככל שהמלנומה "עבה" יותר כך הסיכוי לשלוח גרורות הינו גדול יותר (למשל, אם הגודל הינו נמוך מ- 0.76 מ"מ, יש 0% סיכון לפיזור גרורתי, ואולם אם הגודל הינו מעל 3.9 מ"מ, קיים סיכון של 62% לפיזור גרורתי).

הדירוג של Clerk מתבסס על מידת הפולשנות של הגידול לסוגי הרקמות השונים: גידול שחודר את כל הדרמיס הפפילרי הינו בעל סיכוי של 88% להישרדות לאחר 5 שנים, בעוד גידול החודר את השומן התת-עורי הינו בעל סיכויי הישרדות של 15% לאחר 5 שנים.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני איגוד הסרטן האמריקני מלנומה הוא סוג הסרטן החמישי בשכיחותו בקרב גברים, והשישי בקרב נשים, אחד מ-53 גברים ואחת מ-78 נשים יחלו במחלה בימי חייהם, חולים אלו מהווים חמישה אחוזים מכלל חולי הסרטן וארבע מסך החולות. בארצות הברית התגלו בשנת 2005 קרוב ל-60 אלף מקרים חדשים של מלנומה. בעשרים השנים האחרונות חלה עלייה של 3% בשנה במספר המאובחנים החדשים, כנראה בגלל העלייה בחשיפת הציבור לאור השמש והעלייה במודעות. הודות לקלות היחסית שבגילוי מוקדם, מלנומה היא אחת מסוגי הסרטן הפחות קטלניים עם אחוז שרידה אחרי 5 שנים של יותר מ-90%, עם זאת עדיין כשמונת אלפים חולים מתים מן המחלה מידי שנה.

אחד ממאפייני המחלה הוא השוני בפגיעות מן המחלה בין קבוצות אתניות שונות. בארצות הברית המחלה נפוצה פי 10 בלבנים מאשר באפרו-אמריקנים. באופן ספציפי פגיעים בעלי עור בהיר, שיער בלונדיני ועיניים כחולות.

מחקרים וגילויים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר חדש של המכון למחקר רפואי בקווינסלנד אוסטרליה, מצא כי קיים קשר בין תזונה לבין האפשרות להתפתחות סרטן עור‏[1].

מחקר חדש של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת פלורידה מציג מגוון של חומרים טבעיים העשויים לעכב ואף למנוע התפתחות של סרטן עור. לדוגמה: ויטמין A, ליקופן, הנמצא בעיקר בעגבניות, פוליפנולים, חומרים הנמצאים בתה ירוק ובתמצית גרעיני ענבים, ויטמין E, בטא-קרוטן, הנמצא בירקות כתומים, סלניום, וחומרים נוספים‏[2].

מחקר חדש של המחלקה לרפואת העור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה מצא שמלנומה מתפתחת משילוב של מספר גורמים שונים הכוללים גם גורמים גנטיים. אולם נמצא כי ברוב מקרי המלנומה, החשיפה לשמש היא הגורם המרכזי והמשפיע ביותר. מניעת חשיפה לשמש ושימוש בתכשירי הגנה יפחיתו משמעותית מקרים רבים של סרטן העור‏[3].

מחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה בדק מה המאפיינים של אנשים המגיעים לתחנות בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן העור. ממצאיו של המחקר, שנערך בקרב 743 אנשים, היו כי הנבדקים העיקריים הם בני 40-49, בעלי עור בהיר, עם היסטוריה של סרטן עור, או מלנומה או שומה חשודה ושלא נבדקו על ידי רופא עור בזמן האחרון‏[4].

מחקר חדש של המרכז למחלות עור בעיר בוקסטנהוד שבגרמניה בדק את יעילות מסעות ההסברה להתנהגות נכונה בשמש, שנערכו בגרמניה בשנים האחרונות. נמצא כי לאחר 16 שנה של תוכניות התערבות בנושא, נצפה שינוי התנהגותי והחשיפה לשמש פחתה‏[5].‏[6]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 אושרה לשימוש על ידי המנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) תרופת Ipilimumab (שם מסחרי YERVOY) אשר מיועדת לחולי מלנומה (בשלבי מחלה מתקדמים) אותם לא ניתן לנתח. זהו הטיפול הראשון לחולים בשלבי המתקדמים, והינו מאריך חיים אך אינו מרפא את המחלה. בניסויי התרופה, החולים שרדו כ-10 חודשים לאחר תחילת הטיפול. התרופה הינה בעצם נוגדן חד שבטי, שמונע שינוי בתאים החיסון מסוג CLTA4. תאי הסרטן משתמשים בתאים אלו כדי להקטין את התגובה החיסונית של הגוף כנגד תאי הסרטן.

כמו כן אישר ה-FDA באוגוסט 2011 את תרופת ה-Zelboraf. תרופה זו מתאימה לטיפול במוטצית BRAF של המחלה, המופיעה בכמחצית ממקרי המחלה בצורתה הגרורתית. באחד מניסוי התרופה, 84% מהמטופלים שרדו לאחר 6 חודשים, והודגמה הקטנה של הגידול ב 48% מהמטופלים (לעומת 64% ו-5% בהתאמה, בטיפול שכלל כימותרפיה בלבד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המחקר פורסם בגיליון חודש מאי 2006 של כתב העת המדעי הבינלאומי על סרטן.
  2. ^ המחקר פורסם בגיליון חודש יוני 2006 של כתב העת המדעי של האקדמיה האמריקאית למחלות עור.
  3. ^ המחקר פורסם בגיליון חודש אפריל 2006 של כתב העת המדעי לניתוחי עור.
  4. ^ המחקר פורסם בגיליון הרבעוני 2006 של כתב העת המדעי גילוי מוקדם ומניעה של סרטן.
  5. ^ המחקר פורסם בכתב העת המדעי להתפתחויות בביופיזיקה וביולוגיה מולקולרית.
  6. ^ סרטן העור סקירה מחקרית, doctors - הפורטל למידע רפואי ברשת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.