מלפלו
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
האוקיינוס השקט  | ||||||
| קואורדינטות | 4°00′10″N 81°36′32″W / 4.0027777777778°N 81.608888888889°W | ||||||
| שטח | 0.35 קילומטר רבוע | ||||||
| אורך | 1.643 קילומטר | ||||||
| רוחב | 0.727 קילומטר | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
 קולומביה | ||||||
| אוכלוסייה | 0 | ||||||
  | |||||||
מלפלו (Malpelo) הוא אי באוקיינוס השקט, 362 ק"מ דרומית לפנמה ו-378 ק"מ מערבית לקולומביה. שטחו של האי 1.2 קמ"ר. מבחינה מנהלית הוא משויך למחוז ואיה דל קאוקה הקולומביאני.
האי אינו מיושב, אך ב-1986 הוקם בו בסיס של חיל הים הקולומביאני. הוא מפורסם בשל מגוון בעלי החיים הימיים המצויים סביבו, במיוחד כרישים. ב-1995 הכריזה ממשלת קולומביה על האי כעל שמורת חי וצומח, ב-2002 הכריז עליו איגוד השימור העולמי כ"אזור ימי רגיש במיוחד", ובשנת 2006 הכריז עליו אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של האי 1,643 מטר ורוחבו 727 מטר. שטחו 1.2 קמ"ר וגובהו המרבי 360 מטר. הוא עשוי סלע חשוף, ושלוש פסגות מתנשאות בו בתלילות, הגבוהה שבהן סרו דה לה מונה, שגובהה 360 מטר. עומק הים סביבו מגיע לכדי 4,000 מטר. מסביב לאי מבצבצים 11 איונים סלעיים: בצפון ארבעה איונים המכונים "לוס מוסקטרוס": אתוס, פורתוס, ארמיס ודארטניאן; במזרח האיונים וגמאר ולה טורטה; בדרום חמישה איונים, שלושה מהם מכונים על שם מלכי ישראל, סאול (שאול) דוד וסלומון (שלמה), והשניים האחרים נקראים לה גרינגה ואסקובה.
האי נוצר כתוצאה מטקטוניקת הלוחות, בהיותו בתפר שבין לוח נסקה ללוח קוקוס, לפני 17 עד 20 מיליון שנה, והוא גדל מאז בעקביות. הסלעים מהם עשוי האי הם דקיט, טרכיט, בזלת ואנדזיט.
האי ממוקם כ-4 מעלות צפונית לקו המשווה, באזור הטרופי, והאקלים בו טרופי ולח. הלחות הרבה השוררת בו גורמת לערפילים האופפים אותו לעיתים קרובות. במשך רוב ימות השנה יורדים בו משקעים רבים, למעט בעונה היבשה, בין דצמבר למרץ.
החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שהאי נראה כסלע חשוף, הוא אינו צחיח לחלוטין, וגדלים בו, הגם שבדלילות, חזזיות, טחבי עלים ושרכים.
על האי חיים ארבעה מיני בעלי חיים אנדמיים: סרטני יבשה מהמין Gecarcinus malpilensis, אנוליס אגאסי (Anolis agassizi), קמטן ממין Diploglossus millepunctatus וגקו (מין שממית).
כ-80 אלף עופות ימיים מקננים במלפלו, ובהם סולת המסכה, סולת נסקה, סולה אדומת-רגל, פרגטה הדורה, שחף צוחק, שחף לבה, עופות הנודי ושחף זנב-סנונית. העופות המקננים מאפשרים היווצרות גואנו, אם כי בכמות מועטה יחסית לאיים אחרים באוקיינוס השקט, שכן עקב המבנה הטופוגרפי של האי, הגשמים שוטפים אותו בנקל.
עולם החי הימי כולל 17 מיני אלמוגים, 130 מיני רכיכות, 267 מיני סרטנאים ו-395 מיני דגים, בהם ארבעה מינים אנדמיים. אוכלוסיית הדגים מזינה מספר רב של כרישים, ובהם כריש לווייתני, פטישן כד-חרטום, כריש משי וכריש-שן אימתני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על האי (בספרדית)
