תומאס מלתוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלתוס)
תומאס מלתוס
Thomas Malthus
לידה 13 בפברואר 1766
ממלכת בריטניה הגדולהממלכת בריטניה הגדולה ווסטקוט (אנ'), בריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1834 (בגיל 68)
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנדהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד באת', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Thomas Robert Malthus עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השקפה דתית אנגליקניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הארייט אקרסול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס רוברט מלתוסאנגלית: Thomas Robert Malthus;‏ 13 בפברואר 176623 בדצמבר 1834) היה כומר, דמוגרף וכלכלן פוליטי אנגלי, אשר נודע בעיקר בשל תחזיותיו הקודרות, שהשפיעו רבות על חוקרי מדעי החברה בזמנו.

תולדות חייו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלתוסיאניזם
Essay on the principle of population, 1826

מלתוס נולד למשפחה אמידה. אביו היה חבר אישי של הפילוסוף דייוויד יום, ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. למעשה, מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' הוא הצליח לקנות השכלה במגוון תחומים, תוך שהוא זוכה בפרסים על נאום באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא זכה בתואר המאסטר ב-1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כריאקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, ובפרט רוסו וויליאם גודווין. בשנת 1798 פרסם מלתוס את ספרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה".

הטענה המרכזית בספר היא כי בעוד אוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה מדי תקופה, ייצור המזון גדל לאט יותר, והתוצאה תהיה צמצום משמעותי של כמות המזון הזמינה לכל אדם. תחזית זו התבססה על הרעיון שהאוכלוסייה גדלה בשיעור הנדסי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות הדבר לפי מלתוס היא קטסטרופה ורעב כבד אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.

השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה: בעבר, פוריות שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס לעומת זאת, הסתכל על פוריות מפרספקטיבה חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את סך התוצר הרי שהגידול באוכלוסייה מקטין את התוצר לנפש. רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת ג'וליאן סימון (אנ'), ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו, אשר נמנעה בעיקר עקב ההתקדמות הטכנולוגית (ובמיוחד המהפכה הירוקה, התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה הופחתה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס.

כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מהתפוצצות אוכלוסין. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח האגרומכניקה – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד החיטה שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו דשנים וחומרי הדברה שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני חיטה ואורז המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

בשנות השלושים של המאה ה-19, כתיבתו של מלתוס השפיעה על הרפורמות שהנהיגו הויגים (מפלגה בריטית בעלת השפעה), אשר יצרו את חוק העניים של 1834. התאוריה של מלתוס השפיעה גם על שני המייסדים של תורת האבולוציהצ'ארלס דרווין ואלפרד ראסל וואלאס. דרווין כתב: "באוקטובר 1838... הזדמן לי לקרוא לשם שעשוע (את מה שכתב) מלתוס על אוכלוסייה, ומאחר שהייתי מוכן היטב להעריך את המאבק לקיום בכל מקום לאור תצפית ארוכה ומתמשכת על ההרגלים של בעלי חיים וצמחים, (הרעיון) הזה הכה בי כברק, שבנסיבות אלה וריאציות עדיפות נוטות להישמר, ואילו וריאציות נחותות יושמדו. כתוצאה, נוצר מין חדש..."

בספרו הידוע "מוצא המינים" דרווין הצביע על כך שהתאוריה שלו היא יישום הדוקטרינה המלתוסיאנית, באזור שבו הגורם של אינטליגנציה אנושית אינו מעורב. ואילו וואלס טען, כי מדובר בצירוף מקרים מעניין מאוד שגם הוא וגם דרווין הובלו לתאוריה של אבולוציה באופן עצמאי, על ידי קריאה של מלתוס.

השפעתו של מלתוס הייתה רבה גם על פרנסיס פלייס (אנ'), אשר תנועתו הנאו-מלתוסיאנית הייתה הראשונה לתמוך במניעת הריון. ואילו הדאגה מהתאוריה של מלתוס, אף עזרה לקדם את הרעיון של מפקד תושבים לאומי בבריטניה. במהדורה השנייה של חיבורו הוא הציע "איפוק מוסרי" - דחייה של נישואים בעשר עד חמש עשרה שנים, והתנזרות מלאה מיחסי מין, כמחסום בפני גידול האוכלוסייה[1].

מלתוס התחתן ב-1804, לו ואשתו היו 3 ילדים. ב-1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ואולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב-East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי השפל הגדול ועבודותיו של ג'ון מיינרד קיינס.

מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.

התאוריה של מלתוס, ספגה ביקורת לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות התקדמות טכנולוגית, ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם נאו-מלתוסיאנים אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין רעב גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. וזאת, לא עקב מחסור אלא עקב עודף מזון בעולם אשר אינו מחולק בצורה שווה.[דרושה הבהרה] ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עודד גלאור ואורי כץ, מסע האנושות, כנרת זמורה-דביר, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס מלתוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פליקס דותן, המעלית של איינשטיין - מדענים ששינו את העולם, עמ' 108