ממזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בהלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות. בכלל זה מי שנולד לאשת איש[1] כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם גבר אחר) עם יהודי‏[2] ומי שנולד מיחסי מין בין קרובי המשפחה המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. לפי דעת רבי מאיר[3] שלא נפסקה להלכה, מי שאביו אינו יהודי מוגדר/ת אף הוא/היא כממזר/ת.‏[4] יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאישה הייתה נידה. במצב זה, אף על פי שזוהי עבירה שעונשה כרת, הולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה הינו איסור חולף לאחר הליך הטהרה של האישה.

הממזרות עוברת בירושה: צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב אף הוא לממזר. זו אחת הסיבות לכך שהמוסדות הרבניים משתדלים להימנע ככל האפשר מהכרזה על אדם כממזר.

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מפרשים שמקור השם "ממזר" הוא נוטריקון של המילים מום-זר או המילים מעם-זר[5] או לשון "מוזר מאחיו". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו. ויש המפרשים שהמקור הוא ממעי וזר. כלומר מהמעיים של איש זר.

דיני הממזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בחומש דברים:

Cquote2.svg

לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'

Cquote3.svg
דברים כ"ג, ג'

הלכות הממזר מסוכמות במשנה תורה לרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו ובשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד'.

הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

על פי ההלכה בשולחן ערוך, אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי "רוב בעילות אחר הבעל", אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר‏[6].

דעתו של הרב משה פיינשטיין היא, שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר‏[7], אם כי היו שחלקו עליו.
בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, ופסק שאפילו בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה שאינו ממזר, הוא ממזר שכן כחלק מאיסור אשת איש אסור לאשת איש שיכנס בגופה זרע מאדם שאינו בעלה, אך רוב הפוסקים חלקו עליו וגם האוסרים הזרעה מלאכותית, כדוגמת הרב שמואל וואזנר ורבנים רבים נוספים סבורים כי למרות שהדבר אסור אין כאן פסול ממזרות ממש.

מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר תלמיד חכם וכוהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ"‏[8].

נאמנות האב לעניין ממזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו רבי יהודה וחכמים, בגדר דין יכיר, לפיו יש נאמנות לאב לומר על בנו אם הוא בכור, ופרטים נוספים הנוגעים ליחוסו. הם נחלקו, האם נאמן האב לומר על בנו שהוא ממזר "האומר זה בני - ממזר". נחלקו הראשונים בגדר הנאמנות‏[9]. לפי תוספות[10] המחלוקת היא גם לעניין ממזרות מכל סוג שהיא. הוכחתו היא מכך שאדם נאמן לומר איזה מבניו הוא הבכור, וממילא באופן עקיף הוא גורם לכך שבית הדין יקבע שהבן האחר שעד עתה היה מוחזק כבכור אינו בנו אלא ממזר. לעומת זאת התוספות רי"ד[11] חולק וסובר שהאב נאמן לומר שהבן הוא ממזר, רק אם הוא מודה שהוא בנו, אלא שהוא סובר שנולד באיסור גילוי עריות (האם היא קרובתו או אשת איש), אבל אם הוא אומר שהבן השני הוא שלו (וממילא הראשון הוא של אחר) אינו נאמן.

נישואי ממזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהינה שפחה כנענית אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ולכן אינם מתייחסים אחר האב ואינם ממזרים. בהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים‏[12]. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.

בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה. ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר. ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.

נישואים עם קראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[13] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

מניעת הכרזה על ממזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה, ממזר שאין יודעים עליו אין לחשוף את היותו ממזר. בהתאם לכך קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שאין לבצע בדיקת רקמות לקטין לצורך בירור אבהות אם הבדיקה עלולה להביא להכרזתו כממזר. בשנת 2004 פורסמו שני פסקי דין שחרגו מנוהג זה וקבעו שטובת הילד לדעת מי אביו גוברת על חשש הממזרות‏[14]. בשנת 2008 נקבע מפורשות בחוק שבמקרה של חשש ממזרות אין לערוך בדיקת רקמות אלא כאשר "יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם"‏[15].

משמעויות נוספות למילה "ממזר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית בתל אביב עם הכיתוב: קטן קטן אבל ממזר

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעתים משמשת המילה ככינוי גנאי בהקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי (מסכת קידושין), שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעט פנויה ובכללה כל מי שאינה נשואה בנישואים הלכתיים.
  2. ^ במקרה שהנואף הוא גוי הולד אינו ממזר, מאחר שאינו מיוחס אחר אביו.
  3. ^ תלמוד ירושלמי מסכת קידושין מ עמוד ב
  4. ^ בבלי
  5. ^ רש״י לספר זכריה ט ו. הכוונה שנבעלה האשה למי שהוא זר ונכרי לה -(ריטב״א למסכת יבמות עו עמוד ב), כלומר שאסורה עליו
  6. ^ פלונית נ' מדינת ישראל, בית הדין הרבני האזורי נתניה, מספר תיק 9830-63-1, 21 במאי 2007, באתר נבו
  7. ^ אגרות משה, אבן העזר ג', י"א
  8. ^ תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג.
  9. ^ משנה בקידושין עח ב
  10. ^ תוספות על קדושין עח ב.
  11. ^ ב"ב קכח, ב
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ט, עמוד א'.
  13. ^ יביע אומר ח', אבן העזר י"ב
  14. ^ עו"ד רות דיין-וולפנר, הונאת אבהות: סבירות של 15% שהילד לא שלך, באתר ynet‏, 1 בינואר 2012
  15. ^ בע"מ 2685/11