ממטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממטרה בעלת ראש המסתובב באמצעות יתד פגיעה

ממטרה היא כלי השקיה לריסוס ולפיזור מים על שטח גדול למטרת גידול של צמחים שונים. ממטרות משמשות גם כמערכות קירור.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם פיזור המים ביעילות משתמשת הממטרה בלחץ המים המוזרמים אליה שימוש כפול, האחד הוא כדי להתיז את המים למרחק והשני הוא אפקט של תרגום הלחץ לתנועה סיבובית‏‏. ‏‏‏[1]

קיימים סוגים שונים של ממטרות אולם המבנה הזה הוא מכנה משותף השייך לרובן.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממטרה המשמשת להשקיה

ישנם שני שימושים עיקריים לממטרות:

  • השימוש הנפוץ ביותר הוא להשקיה של גינות ושטחים חקלאיים – פיזור וריסוס מים לשם גידול צמחים.
  • ממטרות תעשייתיות מיוחדות משמשות לקירור מכונות כדי שאלה לא יתחממו יתר על המידה.

סוגי ממטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממטרות תעשייתיות המותקנות על גשר נייד שנע לאורך השדה

ממטרות ביתיות הן לרוב ממטרות פשוטות. ישנם סוגים שונים של ממטרות ביתיות: ממטרות יתד, ממטרות נמוכות (ממטרות המושתלות באדמה ומשקות מגובה נמוך) ועוד. הממטרה הנפוצה ביותר היא ממטרת יתד בעל ראש התזה – ממטרה בעלת תומך כלשהו שמגביה את הממטרה וכך מגדיל את סך השטח שהממטרה משקה ("השקיה עילית").

תעשייתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממטרות תעשייתיות הן גדולות יותר מן הממטרות שנמצאות בשימוש הביתי ומכונות "מרססות". לממטרות ראשי ריסוס גדולים יותר והן בעלות צינורות מים גדולים לשימוש נרחב. הן לרוב לא מעוצבות כדי לעמוד בלחץ של יותר מ-200 kPa. ממטרות אלו מסודרות בשורה ובעלות יכולת התזה גדולה ביותר ובעלות ראשים מסתובבים שמכסים חלקים גדולים מהשדה. ישנם מספר סוגים של ממטרות בעלות ראשים מסתובבים: יש כאלו שמונעות על ידי "כדור ציר" ויש כאלו בעלות יתד בולט בכיוון יציאת המים מן הממטרה ("יתד פגיעה"). הסתובבות הממטרה נעשית כך שפעם בסיבוב, המים יפגעו ביתד ויגרמו לתזוזה של הראש המסתובב ומכאן, לסיבוב נוסף וחוזר חלילה. סוג נוסף הוא ממטרות המותקנות על גשרים ומתיזות מים תוך כדי תנועת הגשרים לאורך השדה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנו שימוש נרחב בממטרות נמוכות ברוב הערים, המשמשות את העיריות להשקיית גנים ציבוריים ופארקים.

בשנת 2008, נאסרה ההשקיה בממטרות בשעות הבוקר בשל המחסור החמור במים בישראל, ההשקיה בשעות הבוקר מותרת אך ורק על ידי טפטפות, וגם זאת תחת מספר תנאים. ‏‏‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אפקט של הפיכת לחץ לתנועה הומצא לראשונה על ידי הרון שביטא זאת באמצעות כדור איאולוס.‏
  2. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3615740,00.html‏