ממלוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממולוגיהיוונית: ממוס - יונקים, לוגיה (λογία) פירושו "תורה") הוא ענף בזואולוגיה העוסק בחקר היונקים בהיבטים המשותפים שלהם כגון פרווה, לב בעל 4 חדרים, מערכת עצבים מורכבת, בעלי שליה, הנקת ולדות ועוד. בנוסף לשונות החיצונית בין המינים, ממולוגים חוקרים את האבולוציה, ההתנהגות, סוגי המזון, גנטיקה, מגוון גנטי והדינמיקה של האוכלוסייה של היונקים השונים. הממולוגיה מחולקת למספר תחומים אשר כל אחד מהם חוקרת סדרות שונות של יונקים כגון פרימטולוגיה (חקר הפרימטים), סטולוגיה (חקר היונקים הימיים), היפולוגיה (חקר הפרסתנים).

היסטוריה של הממולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה, אריסטו תיאר קבוצה של בעלי חוליות, הולכי ארבע, יונקי שליה (הולד נוצר בגוף האם, בניגוד להטלת ביצה שבה הולד מתפתח) ובעל שיער. תחילת הממולוגיה המודרנית החל במאה ה-17 כאשר ג'ון ריי, שנחשב לאחד מאבות ידיעת הטבע המודרניים, החל להפריד בין המשפחות השונות של בעלי חוליות. באותו זמן, פרנסיס ווילוג'בי גילה כי ליונקים ימיים יש את אותם מאפיינים שיש להולכי ארבע ויונקי שליה והיה הראשון לשייך את היונקים הימיים כחלק מהיונקים. ז'ורז'-לואי לקלרק דה בופון את יצירתו היטוריה של הטבע (Histoire naturelle) במאה ה-18, יצירה זו כללה את כל הידע על הטבע שהיה ידוע עד זמנו. בתוך יצירה זו היו 12 כרכים (מתוך 36) שנכתבו בשיתוף עם לואי ג'ון-מרי דובנטון (Louis Jean-Marie Daubenton) שתיארו את הולכי הארבע, ספר זה הכיל תיאורים אנטומיים של 200 מינים שהיוו את הבסיס של ההשוואה האנטומית בין סוגי יונקים שונים עד למאה ה-19.

ב-1758 במסגרת המיון הטקסונומי שערך, הגדיר קארולוס ליניאוס את היונקים בעקבות בלוטת החלב ולא לפי מאפיין אחר, למשל לפי השיער כמו שעשה אריסטו, שינוי זה הוסיף את היונקים הימיים והעטלפים למחלקת היונקים והוציאם ממחלקת הדגים והעופות, בהתאמה. גילוי בעלי ביב (משפחה אשר מטילה ביצים אך הולדות יונקות מבלוטות חלב) 40 שנה מאוחר יותר, תמך בחלוקה שנעשתה על ידי ליניאוס.

ב-1825 פרדריק קיווייה הגדיר את השיניים כמאפיין את היונקים. ארבע שנים מאוחר יותר הוא חילק את היונקים ל-11 סדרות: Quadrumana (פרימטים בעלי ארבע ידיים) ,אוכלי חרקים, טורפים, כלבי ים, חיות כיס אוכלי פירות (Marsupialia frugivore), מכרסמים, מחוסרי שיניים, בעלי ביב, Pachydermata (סדרה פוליפילטיות שאינה בשימוש היום), מעלי גירה ויונקים ימיים. באותה שנה, אחיו ז'ורז' קיווייה חילק ל-9 סדרות: Quadrumana, Bimana (שתי סדרות אלו מרכיבות היום את הפרימטים), טורפים, חיות כיס, מכרסמים, מחוסרי שיניים, Pachydermata, מעלי גירה ויונקים ימיים.

במאה ה-19, קארל ארנסט פון בהר (Karl Ernst von Baer) חוקר את האמבריולוגיה של היונקים.