ממלכת גאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאמה הייתה אחת מהממלכות באזור גיב בדרום מערב אתיופיה שהוקמה בסוף המאה ה-18. הגבול המזרחי שלה הוא נהר הדידאסה, שמפריד אותה מממלכת לימו אנאראה בצפון-מזרח, ובדרומה גבלה בממלכת גומה ובממלכת גארה, מעבר לגבול הצפוני שלה ישבו המאצ'ים תת-קבוצה של בני האורומו, וממערבה שבטים של הסידאמים. שטחה מהווה כיום את הפלכים גאצ'י ודידאסה שניהם חלק מנפת ילובור שבמחוז אורומיה המודרנית.

הממלכה הייתה ממוקמת ברמה גבוהה שמגיעה לגובה ממוצע של כ 6,500 רגל אוכלוסיית הממלכה מנתה בשנת 1800 כ-50,000 נפש, תושביה היו ידועיים בתור לוחמים מנוסים [1]. באקינאם והאנטינגפורד מחשבים את ממלכת גומה כממלכות הפחות מוצלחות מבחינה כלכלית. אף על פי כן מוחמד חסן רואה שחוץ מהגבולות המערביים והצפוניים היכן שהיא הייתה פולשת על שכניהם, הארג'וים בצפון והנונוים במערב, והכריחו את התושבים להיות כפריים, אדמתה הייתה אדמה טובה שהיו מגדלים בה יבולים רבים כגון חיטה, שעורה וכותנה [2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי גאמה
שושלת גאמה
אדם
ג'ילצ'ה
אונצ'ו
ג'אוו
אבבה דאלה
ג'וביר
פוגי
פיריסה

המלכים האחרונים של גאמה מזכירים שמלך בשם אדם הוא המייסד של הממלכה, שהגיע לאזור ב-1770. ההיסטוריון מוחמד חסן, טוען שטענה זו "הומצאה כדי לייחס לאדם מוסלמי את הייסוד של השושלת" [3].

המלך ג'אוו התאסלם בהשפעת סוחרים משאווה ובאגמדיר, והכריז על האסלאם כדת הממלכה [4].

ב-1882 מלך גאמה ג'וביר שיכנע את המלכים של לימו אנאראה, ממלכת גומה וממלכת ג'ימה ליצור איחוד הידוע בשם "הליגה המוסלמית" כתגובה לאיום של המאצ'ים, כתגובה לאיחוד זה בני האורומו ייצרו איחוד משלהם הידוע בשם "הליגה של ארבעת האורומו". בתחילה הליגה המוסלמית הייתה בעלת הצלחה קטנה כנגד האורומו, אך הממלכות האחרות לא תמכו בג'וביר כנגד המאצ'ים, עד שהאח הבכור שלו אבבה דיגיר נלכד, ממלכת לימו אנאראה באו לעזרתו. אף על פי כן, אפילו עם העזרה הזאת ג'וביר לא הצליח להחזיר את אחיו והוכרח לנהל משא-ומתן ושביתת נשק עם המאצ'ים בתמורה לאחיו. ג'וביר יותר מאוחר פתח במלחמה כנגד ממלכת ג'ימה, וכיתר את בירתה, אף על פי שממלכת גומה ולימו אנאראה באו לעזרתה של ג'ימה.

חרף הכישלון של הליגה המוסלמית, גאמה נשאר מבצר איסלאמי, וסיפק מיקלט לגברים שגורשו מהממלכות האחרות באזור גיב [5]. ממלכת גאמה נכבשה בסופו של דבר על ידי מנליק השני בשנת 1885 אך הממלכה נשארה כאוטונומיה "כחממה של מרידות וקנאות מוסלמית כנגד אדמיניסטרציה קולוניאלית זרה". פיריסה, בנו של המלך האחרון מצא מקלט בסודאן, וחזר ב-1899 כדי להכריז על ג'יהאד כנגד הכובשים. פיריסה לבסוף נלכד בשנת 1901 או ב-1902 והוצא להורג בעיר ג'ימה [6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ C.F. Beckingham and G.W.B. Huntingford, Some Records of Ethiopia, 1593-1646 (London: Hakluyt Society, 1954), p. lxxix. ISBN 0811503992
  2. ^ Mohammed Hassen, The Oromo of Ethiopia: A History 1570-1860 (Trenton: Red Sea Press, 1994), p. 115. ISBN 0521380111
  3. ^ Hassen, The Oromo, p. 108.
  4. ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 202. ISBN 0714617318
  5. ^ Beckingham and Huntingford, Some Records, p. lxxxvii
  6. ^ מוחמד חסן טוען בספרו האורומו של אתיופיה, בעמוד 115, שפיריסה הוצא להורג ב-1901.
    וג'. ספנסר טרימינאם טוען בספרו אסלאם באתיופיה, בעמוד 202, שפיריסה הוצא להורג ב-1902.


ממלכות אזור גיב

גארה · גומה · גארו · גאמה · ג'ימה · לימו-אנריה