ממלכת יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ממלכת יוון
Βασίλειον τῆς Ἑλλάδος (ביוונית)
State Flag of Greece (1863-1924 and 1935-1970).svg

דגל יוון (מ-1863)
Royal Arms of Greece.svg

סמל
אירועי הקמה ועידת לונדון (1832)
הוקמה 30 באוגוסט 1832
אירועי פירוק ההכרזה על הקמת הרפובליקה ההלנית השלישית
התפרקה 8 בדצמבר 1974
ישות קודמת Flag of Turkey.svg האימפריה העות'מאנית
ישות יורשת Flag of Greece.svg הרפובליקה ההלנית השלישית
משטר מונרכיה
שפה יוונית
יבשת אירופה
עיר בירה
קואורדינטות הבירה 38°00′N 23°43′E / 38.000°N 23.717°E / 38.000; 23.717קואורדינטות: 38°00′N 23°43′E / 38.000°N 23.717°E / 38.000; 23.717
שטח נכון ל-1973 131,990 קמ"ר
אוכלוסייה נכון ל-1971 8,768,372
דת נצרות יוונית-אורתודוקסית
מטבע דרכמה
Kingdom of Greece (1973).svg
שטח הממלכה בשנת 1973
Flag of Greece.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יוון

יוון בעת העתיקה

יוון בימי הביניים

העת החדשה

יוון העצמאית

  • ממלכת יוון
יוון

ממלכת יווןיוונית: Βασίλειον τῆς Ἑλλάδος) הייתה מדינה שהוקמה ב-1832, בוועידת לונדון, על ידי המעצמות הגדולות (בריטניה, צרפת ורוסיה). היא קיבלה הכרה בינלאומית באמנת קונסטנטינופול, שנחתמה באותה שנה ובה הובטחה עצמאותה המלאה מן האימפריה העות'מאנית.
המונרכיה קמה על יסודותיהן של הממשלות הזמניות שפעלו במהלך מלחמת העצמאות היוונית, והתקיימה עד 1924, אז בוטלה והוכרז על כינונה של הרפובליקה ההלנית השנייה(אנ'). ב-1935 הוקמה הממלכה מחדש, והיא הוסיפה להתקיים עד 1974. באותה שנה, לאחר שבע שנות דיקטטורה צבאית, בוטל המשטר המלוכני ונוסדה הרפובליקה ההלנית השלישית של ימינו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העצמאות של יוון

במאה ה-15 נכבשה יוון על ידי האימפריה העות'מאנית, לפני כיבוש זה הייתה יוון חלק מהאימפריה הביזנטית, הגוף הממשיך הישיר של האימפריה הרומית, ששלטה ברוב האזורים דוברי היוונית במשך יותר מ-1,100 שנים. הכיבוש התאפשר עקב היחלשות האימפריה הביזנטית כתוצאה מבזיזת קונסטנטינופול על ידי צלבנים.
הכיבוש העות'מאני ביוון התרחש לאחר הכיבוש השטחים הסרבים מצפון לה. בשנת 1371 ניצחו העות'מאנים את הכוחות הסרבים בקרב בנהר המריצה. לאחר מכן, בשנת 1389, ניצחו העות'מאנים בקרב על קוסובו (אנ').
ללא כל הנגדות מהסרבים, ועקב מלחמות האזרחים באימפריה הביזנטית, בשנת 1453 נכבשה קונסטנטינופול על ידי העות'מאנים. לאחר כיבוש קונסטנטינופול פלשו העות'מאנים דרומה ליוון, ובשנת 1458 כבשו את אתונה. עד שנת 1460, הצליחו היוונים להחזיק בפלופונסוס, והונציאנים והג'נובאנים שלטו בחלק מהאיים, אך עד שנת 1500, רוב יוון הייתה בשלטון עות'מאני.
בשנת 1571 נכבשה קפריסין בידי העות'מאנים, ובשנת 1670 נכבשה כרתים. האיים היוניים היו השטח היחיד שלא נכבש ונשאר בשליטת הוונציאנים
בשנת 1821, תושבי יוון התקוממו נגד השלטון העות'מאני. ובשנת 1829 הוצעה לראשונה הקמת מדינה יוונית עצמאית. הרוזן יואניס קפודיסטריאס נבחר להיות ראש הממשלה הראשון של יוון, אבל בשנת 1831 הוא נרצח.
בנוכחות נציגי המעצמות, בשנת 1832 התקיימה בלונדון ועידה שבה הוכרזה יוון כמונרכיה. בהתחלה דרש פדרו הראשון, קיסר ברזיל את המלוכה, אבלל הוחלט לתת אותה לאותון, מלך יוון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות ממלכת יוון לאורך השנים

שלטון אותון (18331863)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אותון, מלך יוון

במהלך שנותיו הראשונות בתפקיד, ועקב גילו הצעיר, קבוצה של עוצרים בווארים שלטה בשמו. העוצרים הבווארים ניסו להחדיר ליוון רעיונות גרמניים, כגון ממשלה היררכית נוקשה שתשלוט על יוון, תוך כדי שמירת משרדי הממשלה החשובים ביותר הרחק מהם.
אף על פי התנהלותם הפוליטית, הם תרמו את אבני היסוד למערכות הצבא, הממשל, מערכות המשפט והחינוך היווניות.
בשנת 1837 נפסק שלטונם של העוצרים הבווארים, ואותון מינה ממשלה יוונית, אפילו שרוב הצבא והממשל עדיין היה בשליטה בווארית.

שלטון גאורגיוס הראשון (18641913)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות הבלקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת הבלקן הראשונה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת הבלקן השנייה

החזית המקדונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית האפירוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעים ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימותים מחוץ לדרדנלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1914-1924: מלחמת העולם הראשונה וביטול המונרכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרת המונרכיה ומשטר ה-4 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת האזרחים היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוון אחרי המלחמה ונפילת המונרכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה המונרכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפל הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות חזותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.