ממר"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל ממר"ם

מרכז המחשבים ומערכות המידע (או, כמקובל יותר, בראשי תיבות: ממר"ם) היא יחידת מחשבים באגף התקשוב בצה"ל. ממר"ם היא יחידת המחשב הראשונה שנוסדה בצה"ל, ובתור שכזו נתנה שירותי מחשב לחילות צה"ל ולאגפי המטה הכללי. היחידה נוסדה ב-15 ביולי 1959, לקראת רכישת המחשב הראשון לצה"ל. פירושם המקורי של ראשי התיבות ממר"ם היה "מרכז מחשבים וריישום ממוכן", אולם במשך השנים חדלו המילים "רישום ממוכן" לשקף את עיקר פעילות היחידה, ולראשי התיבות ניתנו משמעויות חדשות מדי זמן מה, בהתאם לשינוי תחומי פעולותיה של היחידה; ראשי התיבות הנוכחיים מייצגים את השם "מרכז מחשבים ומערכות מידע". בסיס היחידה נמצא במחנה מקלף ברמת גן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבניות בשנותיה הראשונות של יחידת ממר"ם

ב-1954 נבנה המחשב הראשון בישראל במכון ויצמן, "ויצאק", ולמשרד הביטחון הוקצבו שעות חישוב ספורות. בהמשך קיבל צה"ל שירותי מיכון גם מממ"ס, מרכז מיכון וסטטיסטיקה בצה"ל, אשר נתן שירותים באמצעות ציוד אלקטרומכני (מלווחות, ממיינות) למערכת הביטחון, אגף האפסנאות, מת"ש וחיל ההנדסה.

ההחלטה על רכישת מחשב מרכזי עצמאי לשימוש צה"ל התקבלה בשנת 1958, לאחר שבצה"ל הגיעו למסקנה שממ"ס לא עומד בעומס העבודה ומורכבות החישובים, והמידור של המידע המחושב במכון ויצמן אינו מספיק. המטה הכללי מינה במרץ 1959 צוות שיבחן הקמת המחשב בצה"ל. הצוות נשלח לסיור בחברות בארץ ובחו"ל כדי להשוות בין מחשבים וללמוד את דרכי העבודה.

באפריל 1959 הוועדה מסרה את המלצתה לרכישת מחשב IBM 709 (בעלות של 2 מיליון דולר) או מחשב מסוג רמינגטון ראנד 1105 (בעלות של 1.5 מיליון דולר), אך חודש לאחר מכן תיקנה את המלצותיה להוסיף לשיקול גם רכישת מחשב פילקו 2000, שהיה באותם זמנים בשימוש הממשל האמריקני. אחת הסיבות להעדפת מחשב פילקו הייתה העובדה שלהבדיל ממתחריו, הוא היה מורכב כולו מטרנזיסטורים, בשעה ש-IBM לא הייתה מוכנה לספק את מחשב הטרנזיסטורים שלה.

ב-26 ביוני 1959 מינה ראש אג"ם, האלוף יצחק רבין, את מרדכי קיקיון, עובד משרד הביטחון, לראש ממר"ם הראשון (שהפך להיות האזרח הראשון שעומד בראש יחידה צבאית). באותו יום הוקמה גם ועדה שתגבש מדיניות ותארגן את אופן פעולתה של יחידת ממר"ם. ב-15 ביולי 1959 פרסם המטכ"ל את צו ההקמה ל"מרכז מחשבים ורישום ממוכן" ובכך הוקמה באופן רשמי יחידת ממר"ם והוכפפה לאלוף יצחק רבין.

למחשב במערכת הביטחון ועבור צה”ל ישנן שתי מטרות, שתי תכליות. תכלית אחת מאוד כללית ותכלית שניה מורכבת ממספר נושאים קונקרטיים [...] התכלית הכללית היא הכנסת מערכת הביטחון וצה”ל לעולם המחשבים האלקטרוני. עולם זה היום מהווה חלק אינטגרלי בכל נושאי פיתוח חדשים ומהווה חלק ממכלול הנשק או מה שקרוי בשפה זרה – Weapon System של כל כלי הנשק החדישים. הכניסה למחשב תאפשר לנו הכנת כוח הרתעה וצבירת הידע והיכולת לעמוד בפני הצורך להכניס אמצעים חדישים אלה לצה"ל.

– ראש אג"ם, האלוף יצחק רבין, בטקס הפעלת המחשב הראשון בצה"ל, אוגוסט 1961

קיקיון העיד בעבר שההתלבטות קודם לרכישת מחשב יקר לא הייתה קלה, ובאחת מישיבות המטכ"ל שעסקה בסוגיה זו אמר מפקד חיל האוויר עזר ויצמן: "הוא הולך לקחת תרפ"ט מיליונים מהעוגה הביטחונית, תנו לי את הכסף הזה, אני אקים עוד מסלול בחצרים. מי ייתן תרומה יותר גדולה, הוא עם המחשב או אני עם המסלול הנוסף בחצרים?"

קטע מהמאמר "מוח יש – שכל אין", שפורסם ב־2 באוגוסט 1961 בשבועון העולם הזה

בסוף אפריל 1960 יצאה משלחת של משרד הביטחון וממר"ם לסן פרנסיסקו לערוך מבחני ביצוע למחשב הפילקו. ב-30 ביוני נחתם בסופו של דבר הסכם לרכישת המחשב "פילקו 211". המחשב נחשב לרב-עוצמה, במונחי אותה עת, היה בעל זיכרון בגודל 16K "מילים", כל מילה בת 48 סיביות. אחד מכינויי המחשב באותה תקופה היה "מוח אלקטרוני" (Brain, כפי שנקרא בארצות הברית באותם ימים), שם שגרם לשבועון "העולם הזה" להעניק את הכותרת "מוח יש – שכל אין" למאמר שמתח ביקורת חריפה על רכישת מחשב בעל עוצמה מופרזת כל כך.

בור מיוחד נבנה במרכז גוש דן לצורך שיכון אולם המחשב הגדול הנדרש לאכלוס המחשב. ב-1 ביולי 1961 הסתיימה בניית האולם, והמחשב נחת בנמל התעופה בן-גוריון ב-18 ביולי 1961 והובל לאולם המחשב.‏[1] זמן מה לאחר מכן נרכש מחשב נוסף, חזק יותר, מדגם "פילקו 212" ואליו צורפו בהמשך שלושה מחשבים קטנים יותר, מדגם "פילקו 1000", שנועדו בעיקר לשרת את אחיהם הגדולים במשימות קלט/פלט. זמן לא רב לאחר רכישת המחשבים נפסקה פעילותה של חברת "פילקו" בתחום המחשבים, אך מחשביה המשיכו לשרת את ממר"ם במשך כשמונה שנים לאחר מכן. אליהם הצטרפו מחשבים מסדרת IBM System/360 - מחשב מדגם 360/50, ולאחריו מחשב מדגם 360/65.

הצורך בשירותי המחשוב בצה"ל עלה בהיקף ניכר במהלך השנים והמחשבים והיקף השירות שניתן על ידי היחידה גדל גם הוא בהדרגה. ב-1970 התקבלה החלטה בצה"ל על הקמת מערך גיבוי לשירותי המחשוב ובין ממר"ם למרכז למיכון משרדי, שנתן שירותים למשרדי הממשלה) נחתם הסכם להספקת שירותי מחשוב כגיבוי בשעת חירום. ב-1979 התקבלה החלטה במשרד הביטחון על הקמת מתקן גיבוי ייעודי ("ממר"ם ב'") שאף ישמש כמתקן נוסף שירחיב את שטח אולמות המחשב ויאפשר התפתחות והוספת כוח מחשוב נוסף.

בסמוך לממר"ם פעלו יחידות מחשוב של אגפי צה"ל וחילותיו העיקריים. כל אחת מיחידות אלה הייתה חלק מהאגף או החיל שאותו שירתה. ממר"ם עצמה סיפקה בעיקר שירותי תשתית: תפעול המחשב, הדרכה, טיפול במערכת ההפעלה וכדומה. היחידות החיליות שפעלו בראשית ימי ממר"ם היו:

  • חוליית אכ"א למחשב (יא"ל) שתהפוך בעתיד לממכ"א.
  • חוליית עיבוד נתונים אפסנאיים (יענ"א)
  • חוליית חיל האוויר שתהפוך בעתיד ליחידה 180.

במהלך השנים נוספו יחידות לאגפים נוספים ולחילות נוספים וכן שונו שמותיהן של היחידות המקוריות.

ממר"ם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משמשת ממר"ם כיחידת התשתיות המרכזית של זרוע היבשה והמטכ"ל. עיקר עיסוקה הוא תפעול מרכזי המחשבים, הפעלת מרכז תמיכה כלל-צה"לי בנושא מחשוב, קביעת ארכיטקטורה ופיתוח מערכות תשתית עבור זרוע היבשה וכן, ניטור ובקרה של אותן מערכות. בנוסף לכך, עוסקת היחידה בהכוונה של יחידות הפיתוח החל משלב אפיון הפרויקטים והמערכות ולאורך כל חיי הפרויקט. בממר"ם משרתים כיום בעיקר חיילים המוגדרים כתוכניתנים, מפעילי מערכות וטכנאים.

הכשרה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי ממר"ם נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית (ואכן שימש גם לעיבודים מדעיים), ולכן גויסו לשורות ממר"ם והיחידות הנלוות גם חיילים בעלי כישורים מתמטיים בולטים, שהפכו ברבות הימים לפרופסורים באוניברסיטאות, ובהם אסא כשר, שהרן שלח, זהר מנה ואחרים. תוך שנים מעטות התאקלם המחשב בצה"ל, ומשקלם של המתמטיקאים בממר"ם ירד, לטובת אנשי הניהול והפיקוד הצבאי. מפקדה השני של היחידה, אל"מ ד"ר מנחם דישון, הוא היחיד שנשא בתואר כפול זה.

בתחילה, ההכשרה וההדרכה במקצועות המחשב התקיימה בענף הדרכה שהיה חלק מממר"ם. ב- 1994 נעשתה הפרדה בין הגופים והוקם בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב.

החל מה- 5 במאי 2013, חזרה היחידה להיות כפופה ליחידת ממר"ם.

בוגרי קורס תכנות וקורס נתמ"מ (ניהול תשתיות מערכות מחשב, בעבר נקרא מפעיל מחשב גדול, מפעיל מערכות מחשב) מכונים "בוגר ממר"ם", מחולקים בין ממר"ם ליחידות המחשוב בזרועות וביחידות הפיתוח השונות.

כפיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה הייתה ממר"ם יחידה מטכ"לית. ב־1994 הועברה לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים כחלק מהקמתה של חטיבת המחשוב. עם פירוקה של חטיבת המחשוב ב־1999, הועברה ממר"ם לכפיפות ישירה של חיל הקשר. עם הקמת אגף התקשוב ויחידת לוט"ם ב־2003, ממר"ם הוכפפה לה, תפקידיה ומבניה שונו והיא אחראית כיום על התשתית של מערך המחשוב בצה"ל. כך חזרה ממר"ם להיות יחידה מטכ"לית, הכפופה לאגף התקשוב.

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת הפיקוד הערות
מרדכי קיקיון יולי 1959 – דצמבר 1967 אזרח, מפקד ממר"ם הראשון
אל"ם ד"ר מנחם דישון דצמבר 1967 – יולי 1973  
אל"ם רוממיה הלוי-סגל יולי 1973 – יולי 1978  
אל"ם משה נדיר יולי 1978 – דצמבר 1979  
אל"ם יוסף שיפטן דצמבר 1979 – מרץ 1981  
אל"ם שריה זיו אפריל 1981 – יוני 1982  
אל"ם אבי פרי יולי 1982 – אוקטובר 1984  
אל"ם יצחק מלאך נובמבר 1984 – נובמבר 1987  
תא"ל אלי גונן נובמבר 1987 – מאי 1992 קיבל דרגת תא"ל אישית במהלך שינוי כפיפותו הארגונית של ממר"ם
אל"ם גיורא אולמן מאי 1992 – יולי 1994  
אל"ם מירי קדמיאל אוגוסט 1994 – יולי 1999 האישה הראשונה בתפקיד זה
אל"ם צבי גליכמן ספטמבר 1999 – אוגוסט 2002  
אל"ם אבי כוכבא אוגוסט 2002 – מאי 2006  
תא"ל אילה חכים מאי 2006 – מרץ 2010  
אל"ם נועם רוזנפלד[2] מרץ 2010 – פברואר 2013  
אל"ם חנן איסרוביץ[3] פברואר 2013 -  

עמותת בוגרי ממר"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 הקימו קבוצת בוגרי היחידה את "עמותת בוגרי ממר"ם". יו"ר העמותה הוא יצחק מלאך, מפקד ממר"ם לשעבר וכיום משנה למנכ"ל וראש חטיבת תפעול ומנהלה בבנק לאומי. יו"ר הוועד המנהל הוא יוסי מלמד, בוגר יחידת בסמ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמירה שחר, בחזית המחשוב - ממר"ם: מורשת מרכז המחשבים בצה"ל, הוצאת מערכות, 2002.
  • "תחילת המחשוב בצה"ל", מעשה חושב, אוקטובר 1988: רב־שיח בהשתתפות מפקדי ממר"ם הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית · המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]