ממשלת יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
יפן
סמל יפן






ממשלת יפןיפנית: 内閣) היא הרשות המבצעת ביפן. בראשה עומד ראש הממשלה, שממונה על ידי הדיאט, וחברים בה עד 14 שרים נוספים, אשר אותם ממנה ראש הממשלה, והוא יכול גם לפטרם. הממשלה נותנת דין וחשבון באופן קולקטיבי לדיאט, ועליה להגיש התפטרותה בהתקבל הצעת אי אמון בבית הנבחרים (הבית התחתון). ממשלת יפן במתכונתה הנוכחית פועלת מיסודה של חוקת יפן, אשר נכנסה לתוקפה בשנת 1947, אם כי מועצת שרים אף התקיימה ביפן תחת חוקת מייג'י בין השנים 1889–1946, אלא שאז היא הייתה כפופה לקיסר.

מינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוקה, ראש ממשלת יפן הוא חבר הדיאט, וממונה בהחלטה של הדיאט. לאחר מינוי ראש הממשלה הוא ממנה את שריו, כאשר לפחות מחציתם חייבים להיות חברי אחד מבתי הדיאט. כל חברי הממשלה חייבים להיות אזרחים (במובן לא אנשי צבא). חוק הממשלה משנת 2001 קובע כי מספר שרי הממשלה, לא כולל ראש הממשלה, לא יעלה על 14, אולם אך יש בכך צורך, ניתן להעלות את מספר השרים ל-17.

על הממשלה להתפטר בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:

  • קבלת הצבעת אי אמון, או דחיית הצבעת אמון, על ידי בית הנבחרים, אלא אם אותו בית מתפזר בתוך 10 ימים;
  • התכנסות ראשונה של הדיאט לאחר בחירות כלליות לבית הנבחרים;
  • התפנות משרת ראש הממשלה או הכרזת כוונתו של ראש הממשלה להתפטר.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוקה, לממשלת יפן הסמכות הביצועית הבלעדית במדינה, ואף פעולות שהקיסר מבצע מתוקף תפקידו דורשות למעשה את עצת הממשלה ואישורה. עיקר סמכויות הממשלה ניתנות לראש הממשלה, אשר מאצילן לשרים ומפקח על ביצוען.

עם הסמכויות הביצועיות של הקיסר, שכאמור נדרשות את אישור הממשלה נמנות:

  • כינוס הדיאט
  • פיזור בית הנבחרים
  • הכרזה על בחירות כלליות לדיאט
  • הענקת אותות
  • מינוי נשיא בית המשפט העליון

סמכויות אחרות הניתנות לממשלה במפורש:

  • ביצוע הוראות החוק
  • ניהול יחסי חוץ
  • חתימה על אמנות, בכפןף לאישור הדיאט
  • ניהול השירות הציבורי
  • ניסוח התקציב, אשר מאושר על ידי הדיאט
  • פרסום צווים ותקנות
  • הענקת חנינה כללית או פרטית, קציבת עונש והשבת זכויות
  • חתימה על חוקים, שמתבצעת על ידי ראש הממשלה והשר הממונה
  • מינוי שופטים לבית המשפט העליון, וכן סגני שרים.

הממשלה הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה הנוכחית היא הממשלה ה-96 במספר, מאז החלו לכהן ראשי ממשלה תחת הקיסר מייג'י. היא החלה עבודתה בספטמבר 2013.

משרד שר תפקידים נוספים
ראש הממשלה שינזו אבה
סגן ראש הממשלה טארו אסו שר האוצר
השר לשירותים פיננסיים
השר הממנוה על עצירת הדפלציה ומניעת ייסוף הין
משרד הפנים והתקשורת יושיטאקה שינדו השר לקידום רפורמת הביזור
השר הממונה על שיקום המחוזות
השר הממונה על השלטון המקומי
משרד המשפטים סדקאזו טניגאקי
משרד החוץ פומיו קישידה
משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה האקובון שימומורה השר הממונה על בנייה מחדש של מערכת החינוך
השר הממונה על המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים בטוקיו
משרד הבריאות, העבודה והרווחה נוריהיסה טמורה
משרד החקלאות, היערנות והדיג יושימאסה היאשי
משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה טושימיצו מוטגי השר לתאגיד התמיכה בפיצויים עבור נזק גרעיני
השר הממונה על ההתמודדות עם ההשפעה הכלכלית של האסון הגרעיני
השר הממונה על תחרותיות תעשייתית
משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות אקיהירו אוטה
משרד הסביבה גושי הוסונו השר למוכנות למקרי חירום גרעיניים
משרד ההגנה איצונורי אונודרה
מזכירות הממשלה יושיהידה סוגה השר הממונה על חיזוק הביטחון הלאומי
משרד השיקום טקומי נמוטו השר הממונה על תיאום מדיניות מקיפה לשיקום מהאסון הגרעיני בפוקושימה
הוועדה הלאומית לביטחון הציבור קייג'י פורויה השר הממונה על סוגיית החטיפות‏[1]
השר הממונה על בניית חוסן לאומי
השר לניהול אסונות
משרד ללא תיק איצ'יטה יממוטו השר לענייני אוקינאווה והטריטוריות הצפוניות‏[2]
השר לענייני מדיניות מדע וטכנולוגיה
השר למדיניות החלל
השר הממונה על מדיניות טכנולוגיית מידע
השר הממונה על המדיניות הימית וסוגיות טריטוריאליות
משרד ללא תיק מסאקו מורי השרה הממונה על תמיכה בהעצמה נשית ובגידול ילדים
השרה לענייני צרכנות ובטיחות המזון
השרה להתמודדות עם שיעור הילודה היורד
השרה לשיוויון מגדרי
משרד ללא תיק אקירה אמארי השר הממונה על שיקום כלכלי
השר הממונה על רפורמה כוללת בביטוח לאומי ובמסים
השר למדיניות כלכלית ופיסקלית
משרד ללא תיק טומומי אינאדה השרה הממונה על רפורמה מנהלית
השרה הממונה על רפורמה בשירות האזרחי
השרה הממונה על אסטרגיית "יפן המגניבה"
השרה הממונה על יוזמת "אתגר שוב"
השרה לרפורמה רגולטורית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדובר בחטיפות של אזרחים יפנים על ידי קוריאה הצפונית בשלהי שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20.
  2. ^ מדובר בשטחי האיים הקוריליים הדרומיים שיפן טוענת לריבונות עליהם אך נמצאים בשליטת רוסיה.