ממשלת ישראל הרביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

הרכב הכנסת השנייה ערב הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש
פורטל - הממשל בישראל
סיעה ראש הסיעה מנדטים הערות
מפא"י דוד בן-גוריון 45
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 23 התווספו 3 חברי כנסת מספרדים ועדות מזרח והתאחדות התימנים בישראל
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 12 שלושה חברי כנסת פרשו והקימו את סיעת שמאל
הפועל המזרחי חיים משה שפירא 8
חרות מנחם בגין 8
מק"י שמואל מיקוניס 5
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 4
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 3
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 3
סיעת שמאל משה סנה 3 פורשי מפ"ם
פועלי אגודת ישראל קלמן כהנא 2
המזרחי דוד צבי פנקס 2
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 1
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי התפטרותו מממשלת ישראל השלישית, בן-גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלוויין שלה, והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציוני. לאחר ריכוך מדיניות הקיצוב, הסכימו הציונים הכלליים להצטרף לממשלה, וגם המפלגה הפרוגרסיבית הסכימה. הממשלה נהנתה מרוב של 87 חברי כנסת.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכם השילומים

במקביל למדיניות הכלכלית החדשה, ממשלת גרמניה העבירה לישראל כספי פיצוי על נזקי השואה לעם היהודי. הסכם זה עורר מחאה ציבורית גדולה, אך הצליח להוריד את האינפלציה לרמה נמוכה מאוד.

מדיניות החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק חינוך ממלכתי

בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקק חוק חינוך ממלכתי, שנועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך שהייתה נהוגה עד אז. בטרם קבלת החוק התנהל מאבק על תוכנו: בקרב ההסתדרות הכללית היה רצון לשמר את מאפייני זרם העובדים, שהיה קשור אליה, גם לאחר המעבר לחינוך הממלכתי ולכן הוחלט במפא"י לאפשר את הנפת הדגל האדום ושירת האינטרנציונל לצד שירת התקוה בבתי הספר שבהם רוב ההורים ירצו בכך. הדבר הוביל למשבר ממשלתי (שכונה "משבר הדגל") ולפרישת הציונים הכלליים מהממשלה ב-26 במאי 1953.‏[1] ב-2 ביוני שבו שרי הציונים הכלליים למממשלה, לאחר שהוגש עימם הסכם פשרה. כאמור, חוק חינוך ממלכתי נחקק באוגוסט 1953.

סיום כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-6 בדצמבר 1953, והחליט להתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות,
משרד המשטרה, משרד העבודה
24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
הציונים הכלליים 23 משרד הבריאות, משרד התחבורה,
משרד המסחר והתעשייה, משרד הפנים
משרד המסחר והתעשייה 24 בדצמבר 1952

2 ביוני 1953

26 במאי 1953

26 בינואר 1954

פרשה עקב המשבר על חוק חינוך ממלכתי. לאחר שהושגה פשרה חזרה לקואליציה.
הפועל המזרחי 8 משרד הדואר, משרד הדתות,
משרד הסעד
משרד הדתות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
המפלגה הפרוגרסיבית 4 משרד המשפטים 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
3 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
פועלי אגודת ישראל 2 משרד החינוך והתרבות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
המזרחי 2 משרד הסעד 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
קידמה ועבודה 1 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה זו היו חמישה שרים חדשים ו-11 שרים שהמשיכו מהממשלה השלישית

השרים הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורג, שפירא, שרת, דינור, נפתלי, שטרית, מאיר, יוסף ולבון.

השרים החדשים היו: יוסף ספיר, יוסף סרלין, ישראל רוקח, פנחס רוזן ופרץ ברנשטיין

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
דוד בן-גוריון מפא"י משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 ראש הממשלה
לוי אשכול מפא"י משרד האוצר 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
יוסף ספיר הציונים הכלליים משרד הבריאות, משרד התחבורה 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 כיהן כשר הבריאות עד ל-29 בדצמבר 1952, ואז התחלף
בתפקיד עם שר התחבורה יוסף סרלין
יוסף סרלין הציונים הכלליים משרד התחבורה, משרד הבריאות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 כיהן כשר התחבורה עד ל-29 בדצמבר 1952, ואז התחלף
בתפקיד עם שר הבריאות יוסף ספיר
יוסף בורג הפועל המזרחי משרד הדואר 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
חיים משה שפירא הפועל המזרחי משרד הדתות, משרד הסעד 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
משה שרת מפא"י משרד החוץ 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
בן ציון דינור לא היה ח"כ משרד החינוך והתרבות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 כיהן כשר מטעם מפא"י
פרץ נפתלי מפא"י משרד החקלאות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
פרץ ברנשטיין הציונים הכלליים משרד המסחר והתעשייה 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
בכור שלום שטרית מפא"י משרד המשטרה 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית משרד המשפטים 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
גולדה מאיר מפא"י משרד העבודה 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
ישראל רוקח הציונים הכלליים משרד הפנים 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
דב יוסף מפא"י שר בלי תיק, משרד הפיתוח 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 כיהן כשר הפיתוח עם הקמת המשרד ב-15 ביוני 1953
פנחס לבון מפא"י שר בלי תיק 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954

סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה
זרח ורהפטיג הפועל המזרחי משרד הדתות 5 בינואר 1953 26 בינואר 1954
קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל משרד החינוך והתרבות 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
זלמן סוזאיב הציונים הכלליים משרד המסחר והתעשייה 15 ביוני 1953 26 בינואר 1954
ישראל שלמה בן-מאיר המזרחי משרד הסעד 5 בינואר 1953 26 בינואר 1954

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרים סרלין וספיר התחלפו בתיקים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
יוסף ספיר הציונים הכלליים משרד הבריאות מונה לשר התחבורה 29 בדצמבר 1952 יוסף סרלין הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952
יוסף סרלין הציונים הכלליים משרד התחבורה מונה לשר הבריאות 29 בדצמבר 1952 יוסף ספיר הציונים הכלליים 29 בדצמבר 1952

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ממשלת ישראל השלישית
1951-1952
ממשלת ישראל הרביעית
24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954
הבא:
ממשלת ישראל החמישית
1954-1955