ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
תוכן עניינים |
הרכב הכנסת השנייה ערב הקמת הממשלה[עריכה]
| כנסות וממשלות ישראל |
מועצת המדינה הזמנית
|
| פורטל - הממשל בישראל |
| סיעה | ראש הסיעה | מנדטים | הערות |
|---|---|---|---|
| מפא"י | דוד בן-גוריון | 45 | |
| הציונים הכלליים | פרץ ברנשטיין | 23 | התווספו 3 חברי כנסת מספרדים ועדות מזרח והתאחדות התימנים בישראל |
| מפ"ם | מאיר יערי, יעקב חזן | 12 | שלושה חברי כנסת פרשו והקימו את סיעת שמאל |
| הפועל המזרחי | חיים משה שפירא | 8 | |
| חרות | מנחם בגין | 8 | |
| מק"י | שמואל מיקוניס | 5 | |
| המפלגה הפרוגרסיבית | פנחס רוזן | 4 | |
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל | סיף-אלדין אל-זועבי | 3 | |
| אגודת ישראל | יצחק מאיר לוין | 3 | |
| סיעת שמאל | משה סנה | 3 | פורשי מפ"ם |
| פועלי אגודת ישראל | קלמן כהנא | 2 | |
| המזרחי | דוד צבי פנקס | 2 | |
| קידמה ועבודה | סאלח-חסן ח'ניפס | 1 | |
| חקלאות ופיתוח | פארס חמדאן | 1 |
הקמת הממשלה[עריכה]
אחרי התפטרותו מממשלת ישראל השלישית, בן-גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלוויין שלה, והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציוני. לאחר ריכוך מדיניות הקיצוב, הסכימו הציונים הכלליים להצטרף לממשלה, וגם המפלגה הפרוגרסיבית הסכימה. הממשלה נהנתה מרוב של 87 חברי כנסת.
ציוני דרך ומדיניות[עריכה]
מדיניות כלכלית[עריכה]
 |
ערך מורחב – הסכם השילומים |
במקביל למדיניות הכלכלית החדשה, ממשלת גרמניה העבירה לישראל כספי פיצוי על נזקי השואה לעם היהודי. הסכם זה עורר מחאה ציבורית גדולה, אך הצליח להוריד את האינפלציה לרמה נמוכה מאוד.
מדיניות החינוך[עריכה]
|
ערך מורחב – חוק חינוך ממלכתי |
בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקק חוק חינוך ממלכתי, שנועד לבטל את שיטת הזרמים בחינוך שהייתה נהוגה עד אז. בטרם קבלת החוק התנהל מאבק על תוכנו: בקרב ההסתדרות הכללית היה רצון לשמר את מאפייני זרם העובדים, שהיה קשור אליה, גם לאחר המעבר לחינוך הממלכתי ולכן הוחלט במפא"י לאפשר את הנפת הדגל האדום ושירת האינטרנציונל לצד שירת התקוה בבתי הספר שבהם רוב ההורים ירצו בכך. הדבר הוביל למשבר ממשלתי (שכונה "משבר הדגל") ולפרישת הציונים הכלליים מהממשלה ב-26 במאי 1953.[1] ב-2 ביוני שבו שרי הציונים הכלליים למממשלה, לאחר שהוגש עימם הסכם פשרה. כאמור, חוק חינוך ממלכתי נחקק באוגוסט 1953.
סיום כהונת הממשלה[עריכה]
בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-6 בדצמבר 1953, והחליט להתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
סיעות הקואליציה[עריכה]
| רשימה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפא"י | 45 | משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד המשטרה, משרד העבודה |
24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
| הציונים הכלליים | 23 | משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד המסחר והתעשייה, משרד הפנים |
משרד המסחר והתעשייה | 24 בדצמבר 1952 | 26 במאי 1953 | פרשה עקב המשבר על חוק חינוך ממלכתי. לאחר שהושגה פשרה חזרה לקואליציה. |
| הפועל המזרחי | 8 | משרד הדואר, משרד הדתות, משרד הסעד |
משרד הדתות | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | |
| המפלגה הפרוגרסיבית | 4 | משרד המשפטים | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל |
3 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
||
| פועלי אגודת ישראל | 2 | משרד החינוך והתרבות | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
| המזרחי | 2 | משרד הסעד | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | ||
| קידמה ועבודה | 1 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
||
| חקלאות ופיתוח | 1 | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 89 ח"כים לפני פרישת סיעת הציונים הכלליים (24 בדצמבר 1952 - 26 במאי 1953).
- 66 ח"כים לפני חזרת סיעת הציונים הכלליים (26 במאי 1953 - 2 ביוני 1953).
- 89 ח"כים לאחר מכן (2 ביוני 1953 - 26 בינואר 1954).
הרכב הממשלה[עריכה]
בממשלה זו היו חמישה שרים חדשים ו-11 שרים שהמשיכו מהממשלה השלישית
השרים הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורג, שפירא, שרת, דינור, נפתלי, שטרית, מאיר, יוסף ולבון.
השרים החדשים היו: יוסף ספיר, יוסף סרלין, ישראל רוקח, פנחס רוזן ופרץ ברנשטיין
סגני שרים[עריכה]
| שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|
| זרח ורהפטיג | הפועל המזרחי | משרד הדתות | 5 בינואר 1953 | 26 בינואר 1954 |
| קלמן כהנא | פועלי אגודת ישראל | משרד החינוך והתרבות | 24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 |
| זלמן סוזאיב | הציונים הכלליים | משרד המסחר והתעשייה | 15 ביוני 1953 | 26 בינואר 1954 |
| ישראל שלמה בן-מאיר | המזרחי | משרד הסעד | 5 בינואר 1953 | 26 בינואר 1954 |
חילופי שרים[עריכה]
השרים סרלין וספיר התחלפו בתיקים
| השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יוסף ספיר | הציונים הכלליים | משרד הבריאות | מונה לשר התחבורה | 29 בדצמבר 1953 | יוסף סרלין | הציונים הכלליים | 29 בדצמבר 1953 |
| יוסף סרלין | הציונים הכלליים | משרד התחבורה | מונה לשר הבריאות | 29 בדצמבר 1953 | יוסף ספיר | הציונים הכלליים | 29 בדצמבר 1953 |
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ממשלת ישראל הרביעית באתר משרד ראש הממשלה
ממשלת ישראל הרביעית באתר הכנסת
הערות שוליים[עריכה]
- ^ סופרנו בכנסת, משבר בקואליציה הממשלתית בשאלת החינוך הממלכתי, דבר, 26 במאי 1953.
| הקודם: ממשלת ישראל השלישית 1951-1952 |
ממשלת ישראל הרביעית 24 בדצמבר 1952 - 26 בינואר 1954 |
הבא: ממשלת ישראל החמישית 1954-1955 |
