שוש (ממתק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שׁוּשׁ, הקרוי גם שׂוּשׂ, במבליק, לקריץ, ליקריץ, ליקוריש או רגליס, הוא ממתק המוכן מתמצית שורשי הצמח שׁוּשׁ קרח (ששמו "לקריץ" בגרמנית או "ליקוריש" באנגלית), ובדרך כלל גם משמן אניס. מקורו של הממתק במנהג ללעוס את השורש המתוק של הצמח.
תוכן עניינים |
[עריכה] אטימולוגיה
מקור השם "שוש" בתלמוד הבבלי (מסכת סוכה, דף י"ב, עמ' ב') ושם הוא מופיע בצורת הרבים "שושי" כאחד הצמחים המשמשים לסכך בסוכה.
השם הלועזי ליקוריש או לקריץ הופיע באירופה בימי הביניים, תחילה בלטינית ואחר כך בצרפתית. משם התפשטה המילה לשאר השפות האירופאיות. מקור המילה ביוונית: משמעות המילה "גלוקוריזה" (glukurrhiza) היא "שורש מתוק" - "גלוקוס", המהווה גם מקור למילה גליצרין, מציין "מתוק", ו"ריזה" משמעו "שורש". השם הלטיני של שוש קרח, Glycyrrhiza glabra, שמר על המקור היווני. שם המאכל קיבל את צורתו הסופית בהשפעת המילה ליקר, ששוש קרח שימש לתיבולו.
[עריכה] לקריץ שחור
מגוון רחב של סוגי שוש מיוצר ברחבי העולם: הצורה הנפוצה ביותר של הממתק נקראת "לקריץ שחור" ובדרך כלל מורכבת מצינורות דקים ולעיסים; במדינות חבר העמים הבריטי, תערובת של סוגים שונים של הממתק מכונה "liquorice allsorts" (לקריץ מכול הסוגים); בהולנד, בצפון גרמניה ובמדינות הנורדיות, יש ממתקי לקריץ מלוחים, דוגמת ה-salmiakki, שמכילים בדרך כלל תמצית של שוש קרח, יחד עם אמוניום כלוריד. הצבע השחור של הממתק מחוזק באמצעות השימוש בפחם שחור כצבע מאכל.
[עריכה] "לקריץ אדום"
ברחבי העולם קיים גם ממתק בשם "לקריץ אדום" (red liquorice), שמיוצר כך שידמה בצורתו ללקריץ שחור, אך הוא עשוי בעצם מחומרי טעם בטעם תות שדה או דובדבן. אף על פי שהשם הנפוץ לממתק זה הוא "לקריץ אדום", או בקיצור "לקריץ", אין לו קשר לצמח הלקריץ (שוש קרח) בהרכב או בטעם.
[עריכה] שימושים נוספים של שוש קרח
לשורש של שוש קרח יש מגוון שימושים, בעיקר בתעשיית הטבק ובתעשיית התרופות. לאחר מיצוי השורש משתמשים בשארית כמייצב קצף עבור חומרים לכיבוי אש. גבעול מיובש של שוש קרח, הקרוי "מקל שוש", משמש במטבח בתור תבלין לתיבול משקאות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לקריץ |
