מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש

מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש
Mandela: Long Walk to Freedom
מבוסס על	הספר "הדרך הארוכה אל החופש" מאת נלסון מנדלה
בימוי	ג'אסטין צ'אדוויק
הופק בידי	אנאנט סיין, דייוויד מ. טומפסון
תסריט	ויליאם ניקולסון
שחקנים ראשיים	אידריס אלבה ; נעמי האריס
מוזיקה	אלכס הפס
צילום	לול קרוולי
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	Videovision Entertainment; Distant Horizon; Origin Pictures
חברה מפיצה	Pathé
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	25 בדצמבר 2013
משך הקרנה	140 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט שמבוסס על ספרים
הכנסות	$27,333,835
הכנסות באתר מוג'ו	mandela2013
	mandelafilm.com
	דף הסרט ב־IMDb

"מנדלה – הדרך הארוכה אל החופש" (באנגלית: Mandela: Long Walk to Freedom) הוא סרט קולנוע ביוגרפי שיצא בשנת 2013. הסרט בוים על ידי ג'סטין צ'דוויק ע"פ התסריט של ויליאם ניקולסון, בתפקידים הראשיים מככבים אידריס אלבה ונעמי האריס.

הסרט מבוסס על הספר "הדרך הארוכה אל החופש" שראה אור בשנת 1995 ונכתב על ידי המדינאי הדרום-אפריקאי, לוחם האפרטהייד הנחשב כיום כאבי האומה, נשיא דרום אפריקה לשעבר וחתן פרס נובל לשלום נלסון מנדלה.

הסרט מלווה את סיפור חייו של מנדלה החל מילדותו בכפר נידח, דרך הצטרפותו למפלגת השחורים ועד מאבקו חסר הפשרות באפרטהייד, שבסיומו הפך לנשיא דרום אפריקה הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות. במאי הסרט ג'סטין צ'דוויק, משרטט חיים של מנהיג גדול, שנחשב לא רק למחולל מהפכות, אלא לסמל לאנושיות.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידריס אלבה – בתור נלסון מנדלה
נעמי האריס – בתור ויני מדיקיזלה-מנדלה
טוני קגורוג – בתור וולטר סיסולו
ריאהד מוסה – בתור אחמד קטרהדה
זולני מקיווה – בתור ריימונד מחלבה
סימו מוגווזה – בתור אנדרו מלנגני
פאנה מוקואינה – בתור גובן מקביי
טאפלו מוקואינה – בתור אליאס מוטסואלדי
ג'יימי בארטלט – בתור ג'יימס גריגורי
דאון לוטז – בתור קובי קואטזי
טארי פאטו – בתור אוואלין מייס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של נלסון מנדלה "הדרך הארוכה אל החופש", שנכתב ב-1995. נלסון מנדלה היה פוליטיקאי ומהפכן. המפיק הדרום אפריקאי אנאנט סיין החל לעבוד על הפרויקט לאחר שראיין את נלסון מנדלה בעודו כלוא, לפני כ-2 עשורים. לאחר פרסום ספרו של מנדלה, אנאנט סיין קיבל את הזכויות להפקת הסרט ולאחר 16 שנה התסריטאי ויליאם ניקולסון סיים את מה שאנאנט החל וכתב את התסריט המלא לסרט. הסרט בוים על ידי הבמאי ג'אסטין צ'אדוויק.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Ordinary Love של להקת U2, אשר נכתב במיוחד עבור הסרט. זכה לביקורות חיוביות רבות מצד המבקרים והתמודד בקטגוריית "השיר המקורי הטוב ביותר" בטקס פרסי אוסקר ה-86 אך לבסוף לא זכה.

לעומת זאת, מועמדתו בקטגוריה "השיר הטוב ביותר" בטקס גלובוס הזהב ה-71 זיכה אותו בפרס הראשון.

הקרנות הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה העולמית נערכה ב-3 בספטמבר 2013 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו.

ב-28 בנובמבר 2013 הסרט הוקרן בדרום אפריקה. הסרט הוקרן בלונדון ב-5 בדצמבר 2013 למשפחת המלוכה הבריטית, בנוכחות הנסיך ויליאם ואשתו קתרין מידלטון, דוכסית קיימברידג' יחד עם כל מפיקי ושחקני הסרט ובנותיו של מנדלה זינדי וזינני.

ההודעה על מותו של נלסון מנדלה הגיעה בעת הקרנת הסרט, בסוף הסרט עלו אנאנט סיין ואידריס אלבה (השחקן הראשי) לבמה ומסרו את ההודעה המצערת לכל הנוכחים, נערכה דקת דומייה לזכרו של מנדלה. בצאתו מאולם הקולנוע מסר הנסיך ויליאם הודעה קצרה לעיתונות "אבקש רק לומר כי אלו חדשות טרגיות ועצובות. הרגע נזכרנו איזה אדם מיוחד ומעורר השראה היה נלסון מנדלה. תפילותיי מופנות עבור המשפחה והקרובים אליו."

הסרט לא הוקרן בדרום אפריקה ביום שלאחר מותו של מנדלה מטעמי כבוד אך הוחזר לאקרנים ביום למחרת.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות וחיוביות מצד המבקרים.

אורון שמיר כתב על הסרט בעכבר העיר:

"הניסיון לדחוס חיים שלמים ומאוד בלתי רגילים אל תוך 139 דקות קולנועיות מוביל באופן טבעי להשטחה מסוימת של הדברים. עם זאת, את מה שהוא כן מנסה להעביר הסרט מצליח לעשות היטב. למשל, תחושת המוכנות למהפכה אלימה של השחורים המופלים בדרום אפריקה של עידן האפרטהייד מדבקת ממש, הרבה בזכות הכריזמה המנדלאית והקריאה החוזרת של המהפכנים. לזה אפשר להוסיף גם את שגרת הכלא שמשכילה לשחוק מעט את הקהל מבלי לשבור את סבלנותו, או ההזדהות עם המפגינים בכל העולם שקוראים לשחרורו של האיש, בזמן שלראשונה אנו יכולים לראות איך זה מרגיש גם מהצד שלו. ההישגים של הסרט, בעיקר הרגשיים, אינם מבוטלים, אפילו אם הם לא גדולים ולא מעמיקים במיוחד."

ארז דבורה מ ynet :

"אידריס אלבה מרשים בגילומו את נלסון מנדלה בביוגרפיה קולנועית מקיפה, שמנסה להביא למסך יותר מחמישים שנים בחייו. "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" מגיש לצופים את המורכבויות מאחורי המנהיג, אך כצפוי אינו מצליח למצות אותן ב-146 דקות של הסרט. מעניינת אך ארוכה הדרך אל סופו"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר וינסנט היריבארן מרצה להיסטוריה עולמית בלונדון, נתן את ביקורתו אודות הנכונות ההיסטורית של הסרט באתר של העיתון ההיסטורי של רשת בי.בי.סי.^[1] "הסרט נתן ביטוי לפירושו האישי של מנדלה לשנות האפרטהייד, או לפחות את מה שמנדלה רצה שנדע. מכיוון שהסרט לא מספר אודות חייו של נלסון מנדלה אלא חייו של מנדלה מנקודת מבטו האישית, הביקרות שניתנה לספרו צריכה להיות זהה לביקורת שיקבל הסרט. לגבי הסווטו שהוקם ב-1976 אמר ד"ר היריבארן שהספר וגם הסרט כמעט ולא מזכיר או עוסק בנושא ולכן אין הוא רואה כל מטרה ולבקר נושא זה. המבקר נתן לסרט 3 כוכבים על דיוק היסטורי ו-5 כוכבים על הנאה.

מועמדויות וזכיות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס	קטגוריה	שם המועמד	תוצאה
טקסי פרסי האוסקר ה-86	פרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר	U2	מועמדות
טקס פרסי גלובוס הזהב ה-71	פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה	אידריס אלבה	מועמדות
טקס פרסי גלובוס הזהב ה-71	פרס גלובוס הזהב לפסקול המקורי הטוב ביותר	אלכס הפס	מועמדות
טקס פרסי גלובוס הזהב ה-71	פרס גלובוס זהב עבור שיר המקורי הטוב ביותר	U2 ודיינג'ר מאוס עבור Ordinary Love	זכייה