מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בין פסח לעצרת, הוא כינוי לתקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה. יש המכנים ימים אלו בהקשר לאותם מנהגים "ימי הספירה", שבהם סופרים את ספירת העומר.

תוכן עניינים

מניעה מנישואין ומתספורת [עריכה]

המנהג הוא להימנע מלהנשא ומלהסתפר בתקופה שבין פסח לעצרת (חג השבועות), ויש הנמנעים רק בחלק מתקופה זו, כמו שיבואר.

מנהגי האבלות אינם נזכרים בתלמוד. המנהג להימנע מנישואין מופיע לראשונה אצל רב נטרונאי גאון. הוא נשאל אם המנהג להימנע מלקדש ולישא נשים בין פסח לעצרת הוא איסור. והשיב שאינו איסור, אלא מנהג אבלות על מות שנים עשר אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא בתקופה זו. וכתב שנהגו מאותה שעה ואילך לא לכנוס ארוסות, אך אין מקפידים עם מי שכנס. ולקדש בלא נישואין לא נמנעו. מבין הראשונים יש המתעדים רק את המניעה מנישואין, ויש המספרים גם על מנהג להימנע מלהסתפר.

אצל רב נטרונאי גאון המנהג מובא בין פסח לעצרת, וכן אצל חלק מהראשונים. ראשונים אחרים מתארים מנהג להימנע מפסח עד ל"ג בעומר. המאירי מביא שקבלה (מסורת) ביד הגאונים שביום ל"ג פסקה המיתה. ראשונים מביאים הסבר אחר לתאריך ל"ג בעומר. הם מסתמכים על גרסה בתלמוד שתלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לפרוס עצרת, ומפרשים ש'פרוס' הכוונה חמשה עשר יום. ומחשבים, בין פסח לעצרת יש ארבעים ותשעה יום, ופרוס עצרת הוא חמשה עשר יום לפני העצרת, אם כן בל"ג בעומר הפסיקו למות. יש אומרים, שלפי זה מותר להסתפר רק ביום ל"ד לעומר בבוקר ולא בל"ג, וכן הוא מנהג הספרדים. ראשונים אחרים התנגדו למנהג להימנע רק עד ל”ג בעומר, משום שלדעתם החשבון מוטעה.

כמו כן הובא מנהג להימנע רק מר"ח אייר עד לחג השבועות.

טעמים למנהג [עריכה]

  • אבלות על מות תלמידי רבי עקיבא שמתו באותה תקופה. (ביחס לשני המנהגים)
  • משום שהימים עלולים הם, שנפלה מגפה בתלמידי רבי עקיבא. (ביחס לנישואין)
  • המנהג הוא כדעת התנא רבי יוחנן בן נורי שמשפט רשעים בגיהנום בין פסח לעצרת. (ביחס לנישואין)

הובעה השערה הקושרת בין המניעה מתספורת למסעי הצלב שאירעו באותה תקופה.

לפי הטעם השני והשלישי, אין המניעה להינשא קשורה לאבלות.

המנהג היום [עריכה]

היום, חלק מהספרדים נוהגים להימנע עד ל"ד לעומר בבוקר. ולנוהגים על פי הקבלה, עד ערב חג השבועות. אצל האשכנזים קיימים מנהגים שונים באיזו תקופה להימנע, יש נוהגים להימנע עד ל"ג בעומר עד ראש חודש סיון עד שלושה ימים לפני שבועות או עד ערב חג השבועות. יש המתחילים בראש חודש אייר עד ערב שבועות או עד שלושה ימים לפני חג השבועות (שלושת ימי הגבלה), אולם לפי כל מנהגי האשכנזים יום ל"ג בעומר עצמו מותר בכל.

היום נהוג להימנע גם מתיספורת וגם מנישואין או רק מנישואין. אצל החרדים מקובל אף לא להתגלח, ואצל הדתיים הלאומיים יש בזה מנהגים שונים. מנהג רווח היום, בין החרדים וחרדים לאומיים, להימנע מלנגן ולהאזין למוזיקה בתקופה שנוהגים איסור. ואכן פוסקים בדורנו כמו רבי משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף אוסרים שמיעת כלי שיר. מנגד, יש הטוענים כי האיסור המקורי הוא על חגיגות גדולות ולא על שמיעה אישית. בחול המועד פסח ישנו איסור הלכתי לערוך נישואין ולהסתפר, אך אין נמנעים מלנגן ולשמוע מוזיקה.

יש הנוהגים להסתפר ולהתחתן בראש חודש, ביום העצמאות וביום ירושלים, למרות שהם חלים בתוך התקופה שהאיסור נוהג בה. אחרים נוהגים להסתפר רק כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, לכבוד שבת וראש חודש.

מניעה מעשיית מלאכה [עריכה]

הובא בראשונים מנהג להימנע מעשיית מלאכה מהערב אחרי שקיעת החמה עד הבוקר. הוא מובא לראשונה אצל רב האי גאון שנשאל על טעם המנהג, והשיב שהוא משום תלמידי רבי עקיבא, שכולם נקברו אחר שקיעת החמה והיו העם בטלים ממלאכה.

בחלק מהמקורות המנהג מובא כמנהג הנשים. פירוש אחד מסביר שרק הנשים, משום שהם גרמו מיתה לעולם, לפי המסופר במקרא על חוה שפיתתה את אדם הראשון לאכול מעץ הדעת, ובעקבות כך גזר אלוהים מיתה על המין האנושי. פירוש אחר המובא בראשונים הוא, לפי שקורבן העומר קרב מעשירית האיפה שעורים כמו מנחת סוטה, ולכך נמנעות הנשים כדי לזכור ולהווסר. יש שפירשו שהוא בגלל ספירת העומר שסופרים אחרי שקיעת החמה, וכתוב בתורה שצריך לספור 'שבע שבתות', ודרשו מלשון 'שבתות', שיש לשבות ממלאכה בזמן הספירה. לפי פירוש זה המנהג אינו מנהג אבילות.

מנהגים אחרים [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]