מנהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנהיר

מנהיר (צרפתית: Menhir) הוא מגלית (אבן גדולה) גדול וניצב ממקור אירופאי פרהיסטורי. צורתו מלבנית לרוב, כשקצהו העליון מחודד בצורה גסה. למנהיר צורה פאלית, ולכן חוקרים רבים מתייחסים אליו כמייצג את דמות הזכר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "מנהיר" שימשה לראשונה בידי ארכאולוגים מן המאה ה-19 על בסיס המילה הברטונית העתיקה שפירושה "אבן ארוכה". בברטונית המודרנית (המדוברת במערב צרפת) הביטוי המקובל הוא "פאולבן" (Peulvan).

המנהיר הגדול ביותר כיום נמצא בלוקמריקה (Locmariaquer) בברטוניה, והוא נקרא "המנהיר השבור הגדול" (בצרפתית: "Grand Menhir Brisé"). גובהו היה בעבר 20 מטרים והוא כיום מפורק לארבעה שברים. משקלם הכולל של השברים הוא 330 טון, והמנהיר - כשהיה שלם - נחשב לעצם הכבד ביותר שהועבר על ידי אדם ללא מכונות. באזורים אחרים, הושחתו המנהירים בשיטתיות על ידי הנוצרים, בגרמניה למשל, שהייתה בעבר שופעת מנהירים, קיים כיום אחד בלבד. ב-Carnac בברטוניה קיים מערך מנהירים של למעלה מ-3,000 פרטים, המסודרים בשורות ב-3 קבוצות.

כיום, אין בידינו ידע אודות ההקשר התרבותי בו נוצרו המנהירים. עד לתקופה האחרונה, הם נחשבו שייכים לתרבות אנשי ביקר, שאיכלסו את אירופה באלף השלישי לפני הספירה בשלהי התקופה הנאוליתית ובתחילת תקופת הברונזה. אך מחקרים עדכניים בנוגע לגילם של המנהירים בברטוניה מצביעים על מקור קדום יותר, מלפני כ-6,000 או אף 7,000 שנים.

בקומיקס הצרפתי "אסטריקס", עוסקת אחת הדמויות, אובליקס, בנשיאת מנהירים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]