מנואל גארסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנואל גארסיה

מנואל גארסיה (ספרדית: Manuel del Pópulo Vicente Rodriguez García; ‏ 22 בינואר 1775 - 2 ביוני 1832), היה זמר טנור ומלחין ספרדי.

גארסיה נולד בסביליה והופיע לראשונה על הבימה בגיל 17, בקדיס. בשנת 1808, כאשר הופיע באופרה "גריזלדה" בפריז, כבר נודע כמלחין אופרות קלות. הוא חי בנאפולי והופיע באופרות של רוסיני עד 1816, כשביקר בפריז ובלונדון. בין 1819 ל-1832 חי בפריז ושר בספר מסביליה, אותלו, דון ג'ובאני ועוד מחביבות הקהל. כמו כן חיבר אופרות; מכלול יצירתו הקיף בסופו של דבר כ-100 אופרות בסך הכל. בעיקר נודע, מכל מקום, כמורה לשירה, שלימד הן בפריז והן בלונדון.

בנו, מנואל פטריסיו רודריגז גארסיה (1805 - 1906) מפורסם לא פחות. הוא היה פרופסור בקונסרבטואר בין 1830 ל-1848 ובאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון, מ-1848 עד 1895. הוא ייזכר כמורה לפיתוח קול של "הזמיר השבדי", ג'ני לינד, וכממציא הלרינגוסקופ.

בנותיו, מריה מאליברן ופולין גארסיה-ויארדו היו שתיהן זמרות אופרה.