מנואל ממפאסו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
1924 לה קורוניה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 2001 (בגיל 77 בערך) מדריד, ספרד |
  | |
מנואל ממפאסו בואנו (בגליסית וספרדית: Manuel Mampaso Bueno; 1924 – 7 ביוני 2001) היה צייר, מעצב במה, במאי, מעצב תפאורות ותלבושות גליסי מספרד. היה אחד מנציגי האמנות המופשטת הספרדית משנות ה-50. מאוחר יותר חזר גם לציור פיגורטיבי. ניסיונו מתקופת האוונגרד שלו שימש אותו ביצירות תפאורה ועיצוב במה בתיאטרון ובקולנוע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד לה קורוניה, גליסיה, מנואל ממפאסו חי מגיל שש במדריד. התחיל לצייר מילדות והמשיך בשנות מלחמת האזרחים הספרדית, שהטביעה את חותמה על חייו. בתום המלחמה צייר בכתבי עת אוניברסיטאיים ויצר תפאורות תיאטרון. למד באקדמיה לאמנויות סן פרננדו במדריד, בה זכה לפרסים ולמלגות. לראשונה ביקר בפריז בשנת 1949 ונמשך באותה תקופה אל צורות הביטוי המודרניסטיות ששלטו באופנה. בשנת 1952 הציג לפי הזמנתו של אאוחניו אורס ב"סלון דה לוס אונסה" של האקדמיה לאמנויות עם הציור Verdes y Redes.
המשך פעילותו בתחום הציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממפאסו השתתף בביאנלה הראשונה ההיספנו-אמריקאית ובביאנלה השנייה בסאן פאולו בשנת 1955 וכן בתערוכה הבינלאומית של אמנות מופשטת בסנטאנדר. עבד זמן מה ב"הוסטל דוס ראיס קטוליקוס" בסנטיאגו דה קומפוסטלה וערך מסע לארגנטינה. הוזמן במהדורה ה-26 וה-28 של הביאנלה של ונציה והחל משנת 1961 היה לו חוזה עם גלריה במילאנו.
דיוקנאות שצייר בעט היו ידועים מאוד מעמודיהם של המגזין לספרות "אינסולה" (Insula, בתרגום: האי) והעיתון ABC. בשנת 1958 ניהל את הביתן הספרדי בתערוכה העולמית של בריסל. היה אחראי על עיצוב הביתן הספרדי גם ביריד הבינלאומי של ניו יורק בשנת 1964.
בשנת 1969 הפתיע שהציג ציורים ריאליסטים עם מסר חברתי בתערוכה בגלריה ביוסקה במדריד.
בתיאטרון ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שנת 1964 הקדיש עצמו בעיקר לעיצוב תפאורות, עיצוב במה ותלבושות לתיאטרון ולקולנוע, למשל להצגות "מחסום הפה" מאת אלפונסו סאסטרה, "החולצה" מאת לאורו אולמו, "המשפט של ישו" מאת אוגו בטי, "רומנסת הזאבים" (Romance de lobos) ו"סמל הנשר" (Aguila de blasón) מאת רמון דה ואליה-אינקלאן. הכין תפאורות לאופרת "חתונת הדמים" מאת חואן חוסה קסטרו, לפי המחזה של לורקה שהוצגה בתיאטרו קולון בואנוס אירס בשנת 1965. כמו כן ממפאסו שלח ידו גם בבימוי המחזות "קרנפים" מאת יונסקו, הדוד וניה מאת צ'כוב, "לה סלסטינה" מאת פרננדו דה רוחאס, "הקונצרט של אובידיוס הקדוש" מאת אנטוניו בוארו ולייחו, כל אדם והאמת שלו" מאת פירנדלו, "בשפל מאת מקסים גורקי, "מיזריקורדיה" לפי בניטו פרס גאלדוס ומדיאה מאת סנקה. עיצב תפאורות גם למופעי סרסואלה, כמו La Tabernera del porto לאופרה נורמה ועוד.
השתתף בתחום העיצוב בסרט O mundo segue (1963) בבימויו של פרננדו פרנאן גומס, בסרטים "חמישים וחמישה יום בפקין" (1963), "הקרב בארדן" (Battle of the Bulge) (1965) ופטון (1970), ובשנת 1987 בסרט החצי-תיעודי Os catro ventos Lauaxeta בבימויו של חוסה אנטוניו סוריליה.
בשנות ה-70 השתתף גם בעיצוב הפנים של בית הקפה "צ'יניטס" במדריד. בשנות ה-80 התבלט בתפאורה שיצר להצגת המחזה "אנריקו הרביעי" מאת פירנדלו.
ב-1987 אורגנה במוזאון לאמנויות ביוסטון, טקסס תערוכה של ציוריו ורישומיו של ממפאסו, יחד עם תפאורותיו ותלבושותיו בתיאטרון ובקולנוע.
יצירותיו מוצגות, בין השאר, במוזיאון לאמנות בת זמננו במדריד, במוזיאון לאמנות מופשטת של קואנקה ובהרבה מוזיאונים ברחבי ספרד, אירופה ואמריקה. בשנת 1990 הטירה קסטילנובו ליד סגוביה ארכה תערוכה מוקדשת למפעל חייו.
ממפאסו נפטר בשנת 2001 במדריד אחרי מחלה קצרה. צייר עד שבועיים לפני מותו. הובא לקבורה בבית הקברות דה לה אלמודנה במדריד.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1973 - הפרס הלאומי לתיאטרון של ספרד
- 5 פרסים בסירקולו דה בליאס ארטס (Circulo de Bellas Artes) במדריד
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Chavarri, Raúl: Mampaso. Madrid, Direc. Gral. del Patrimonio Artístico, 1977.
- en Documento nacional, Huergo y Fierro editores, 1997 Medardo Fraile Pintor Mompaso