מנזר איווירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנזר איווירון - מבט מהשביל המוביל למנזר סטאוורוניקיטה

מנזר איווירון (יוונית: Μονή Ιβήρων, גאורגית: ივერთა მონასტერი, איבֶרתה מוֹנאסטֶרי) או מנזר האיברים הוא מנזר של הנצרות האורתודוקסית המזרחית באזור הנזירי של הר אתוס שביוון.

המנזר נבנה על ידי גאורגים (תחת פיקוחו של יואנס האיברי), בשנת 979, לאיכלוס כמרים גאורגים,[1] כשהוא בולע את מנזר קולובוס, שנמצא צפונית יותר על חצי האי. המנזר מוקף בארבעה מעברים שיוצרים צורה מלבנית. במרכז, ניתן לראות את הכנסייה המרכזית, שנוסדה במאה העשירית כשתי קפלות חשובות. החלק הגדול של המעברים נבנה מחדש במאה התשע עשרה.

המנזר מדורג כשלישי בהיררכיית המנזריים בהר אתוס. ספריית מנזר איווירון כוללת 2,000 כתבי-יד, 15 מגילות ליטורגיות ו-2,00 ספרים, שרובם בגאורגית, יוונית, עברית ולטינית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם איווירון מהממלכה הגאורגית הקדומה, ממלכת איבריה, שממנה הגיע האדריכל הראשי של המנזר, יואנס, בתמיכתו של מלך טאו קלארג'תי, דוד השלישי קורופלטס (966-1000).[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנזר איווירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוני ג'נתליאותיס, הירותאוס ולאצ'וס ואסתר וויליאמס, נפש הכנסייה האורתודוקסית, 1998, ISBN 9607070399
  2. ^ פלורין קורטה (2006), דרום-מזרח אירופה בימי הביניים, 500-1250, עמ' 209, ISBN 0521815398