מנזר איינזידלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנזר איינזידלן

מנזר איינזידלןגרמנית: Kloster Einsiedeln) הוא מנזר של מסדר הבנדיקטינים בעיירה איינזידלן בקנטון שוויץ שבשווייץ. הוא הוקם בשנת 948 בעקבות נס שקרה לכאורה במקום וזכה לאשרור סופי של הכס הקדוש בשנת 1793.

המרד הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר איינזידלן היה מוקד הראשון למאבק האיכרים בנושיהם בשווייץ. מקורו של המרד היה בדרישת המנזר לתשלום מיסים שלא עמד ביחס לתמורה שהשיגו בעבודה החקלאית. השטחים המעובדים המצומצמים בעמקים השווייצרים, יחד עם העונה החקלאית הקצרה בהרים הביאה לכך שהיבולים החקלאיים יהיו נמוכים. עובדה אשר הביאה במשך השנים את תושבי שווייץ להזנחת העיסוק החקלאי. סירוב האיכרים לשלם מיסים למנזר איינזידלן הייתה המרידה הראשונה שהצליחה. בעקבותיה באו סדרה של מרידות נוספות נגד האצילים. אחד משירי הילדים בשווייץ מבטא את רוח התקופה: " אל תפחדו מהאבירים, האל איתנו, מפני שעל ההרים יש אבנים ואותם נוכל לזרוק עליהם ואז הם יטבעו בנהרות" ‏[1]עד שקמה ההתארגנות של הקנטונים להקמת שווייץ העצמאית. ב-1 באוגוסט 1291, קנטון שוויץ ייסד את האיחוד השווייצרי יחד עם הקנטונים אורי ואונטרוולדן.

תחומי הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1274 המנזר איינזידלן , יחד עם התחום הכפרי הרחב ‏[2] שהיה בבעלותו, היה לאזור בעל אוטונומיה שיפוטית בשליטת רודולף הראשון 1218-1201 Rudolph I מגרמניה. רודולף הראשון רכש שליטה על אזורים נוספים בשווייץ. העצמאות נשמרה עד המהפכה הצרפתית בשנת 1789. המנזר תרם רבות למסדר בנדיקטינים בעקבות הכתיבה, הציור והניגונים שהתפתחו במקומו. בשנת 2004 היו במנזר 90 נזירים, 40 תלמידים. בצמוד לו מוסדות חינוך ל-260 תלמידים.

אתר תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר איינזידלן

מנזר איינזידלן מהוה אתר תיירות משלוש סיבות: עליה לרגל, ארמון מרשים וברכת הסוסים. במקום הראשון עלייה לרגל. מונים אותו בנשימה אחת עם "לורד" בצרפת Lourdes).
המנזר מהווה אחד הדוגמאות הגדולות והנאות של אדריכלות הבארוק והרוקוקו השווייצרית. המנזר נבנה בשנים 1719-1735 על ידי האדריכל קספר מוסברוגר (Kaspar Moosbrugger).
אורוות הסוסים של המנזר מהוות מוקד לפסטיבל שנתי. במהלכו מתרכזים כ-200 פרשים ונערכת ברכה מיוחדת לסוסים. מניחים כי זהו המנזר האחרון בעולם שבו עוסקים בגידול סוסים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעובד מתוך הרצאתו של פרופ' מיכאל הרסגור בגלי צה"ל על ההיסטוריה של שווייץ - יולי 2007
  2. ^ כולל אדמות שהיום מחוץ לתחום קנטון שוויץ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]